הדיבידנד הדמוגרפי

לעיתים צריך לצאת ממסגרת החיים הצרה שלנו ולראות את התמונה הרחבה. ממעוף הציפור. תמונה שכוללת בתוכה מגמות, שמשלבות היסטוריה ועתיד. והשפעתם על החיים שלנו. וגם, אולי לנסות לנבא איפה הכסף שלנו יראה את הערך הכי גבוה בעקבות אותם שינויים. לא אומר שכדאי לשים שם את כל הז'יטונים אבל כמה אחוזים בודדים מפורטפוליו ההשקעות יכולים להיות מוקצים לעניין.

בעבר כתבתי על המשבר הדמוגרפי של סין כאחת מהסיבות שימנעו ממנה להיות מעצמת העל הבאה. הפעם נבין קצת יותר לעומק את השפעות הדמוגרפיה על הכלכלה, על הערים הצומחות ביותר בעולם, איפה האוכלוסייה הזקנה ביותר ואיך זה הולך להשפיע על הכיסים שלנו.

האימפריה הבאה – הודו

הייתי יכול לבנות מתח אבל הודו זה המקום. מסתמן כי שם תהיה הצמיחה הגבוהה ביותר לנפש בעשורים הקרובים. מבנה הגיל ושינוי הדמוגרפיה בהודו היוו גורם משמעותי בצמיחתה וזה רק הולך ומשתפר כי עד שנת 2026 הגיל הממוצע בהודו יהיה 29, הממוצע הנמוך בעולם. אגב, לשכת האוכלוסין האמריקאית צופה כי הודו תעלה על סין כמדינה הגדולה בעולם עד שנת 2025, ומה שחשוב יותר, החלק הגדול באוכלוסייה יהיה כזה שנמצא בקטגורית העבודה. אוכלוסייה יצרנית. פועלים.

אז למה זה כל כך חשוב בעצם?

ארבעה מנגנוני צמיחה כתלות בדמוגרפיה

1. היצע עבודה מוגבר – המתנה הדמוגרפית מייצרת פועלים. אמנם יש פה משקל לתנאים ומוכנות המשק לקלוט ולהעסיק באופן יעיל עובדים נוספים. אבל ברגע שזה קורה זה מאפשר כח עבודה הולך וגדל. המשוואה פשוטה – יצרנות שווה צמיחה.
2. הגדלת חסכונות, הגדלת השקעות – ככל שמספר המבוגרים קטן יותר כך הוצאות המדינה והתא המשפחתי בתמיכה בהם קטנה יותר. הוצאות קטנות יותר לתמיכה ב"תלויים" מובילה לעלייה בשיעורי החיסכון המשפחתי והלאומי, ומנותב להשקעות בשוק המקומי ובכלל.
3. הון אנושי – שיעורי פוריות יציבים מוסיפים תחושת הבריאות של נשים ומורידות את הלחץ הכלכלי בתא משפחתי. מה שמאפשר להורים להגדיל משאבים לחינוך ובריאות, לייצר הון אנושי חזק ומשכיל יותר לדורות הבאים. זרעים של הון אנושי עבור העתיד.
4. ביקוש עולה – החיים טובים, תוצר עולה לנפש ויחסי תלות שמצטמצמים מובילים לצמיחה. הצמיחה בתורה גורמת לירידה בייצור הביתי אשר מוחלף בצריכה חיצונית (ארוחות במסעדות, רכישת ביגוד וכל מה שהישראלים אוהבים, וגם ההודים). מעגל כזה שמזין את עצמו ומגדיל את האיתנות הכלכלית.

דברים מתחילים להתבהר. לדמוגרפיה אכן יש השפעה חיובית לכלכלה. אם התנאים מבשילים לכך.

היבשת השחורה

בקצב הצמיחה הנוכחי הודו תוביל את אוכלוסיות העולם במספר התושבים ותדיח את סין שתרד למקום השני. אבל ההפתעה הגדולה מגיעה מאפריקה. נכון להיום, רוב הערים הצומחות ביותר בעולם ממוקמות באפריקה (17 ערים מתוך 20), כאשר 4 מתוך 20 הערים ממוקמות בניגריה. מדינות רבות באפריקה שומרות על פריון גבוה. כשאר שהממוצע העולמי לשיעורי פריון עומד על 2.4, באפריקה מדובר על 4.6.

למעשה, מדינות אפריקה צפויות לתרום יותר ממחצית מהיקף הגידול באוכלוסיית העולם, כך שעד 2050 צפויה ניגריה לעקוף את ארצות הברית ולהיות המדינה בעלת האוכלוסייה השלישית בגודלה עם 400 מיליון אנשים, אחרי סין והודו.

אמנם לאפריקה יש את הבעיות שלה (תשתיות, חולי, רעב) אבל הפערים הולכים ומצטמצמים. לא יודע איך להתייחס למגמה הזו כרגע אבל קחו את אפריקה, וניגריה בעיקר בחשבון.

סבבה, פלאפל וקומבינות

כפי שהכותרת מרמזת, מדובר במדינת ישראל. נכון לשנה אחורה (לא מצאתי נתון עדכני יותר) החלק באוכלוסייה המקומית הקטן מגיל 15 עומד על 28%, החלק באוכלוסייה הגדול מגיל 65 עומד על 12%. מה שמשאיר 60% מהאוכלוסייה ליצרנות וצריכה. מספרים מעודדים.

יאמרו יודעי דבר שבעשורים הקרובים ישראל תחווה תור זהב כמדינה מערבית מתועשת אשר חריגה בהיבט הדמוגרפי שלה. ואם נהיה ספציפיים יותר בעשור הקרוב הביקושים והצריכה הולכים להיות הגבוהים אי פעם.

תשמעו, אנחנו בישראל. הכל יכול להיות. אנחנו באי מבודד שתלוי הרבה בפוליטיקה האזורית. פלוס קורונה. צריך לקחת את זה בחשבון.

ביימי בומורז

מדינות המערב מזדקנות ובני הדור שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה (להלן בייבי בומרז) מגיעים לגיל פרישה. שימו לה מי מוביל את העולם ביחס אוכלוסייה גדול מגיל 65 (יפן 28%, איטליה 23%, פורטוגל 22.4%, פינלנד 22.1% ועוד כמה יעדים פופולריים לטילים במערב). אם נחזור למשוואה שאומרת יצרנות = צמיחה, ירידה בשיעור האוכלוסייה היצרנית מוביל ישירות לירידה בפוטנציאל הצמיחה.

וההשפעה על כלל האוכלוסייה

איך איך לברוח מזה, אוכלוסייה מבוגרת הופכת להיות תלויה. לרוב הפורשים אין פנסיה שתעזור להם לשמור את איכות חיים סבירה, הכסף בביטוח לאומי הולך ואוזל, הוצאות הבריאות והסיעוד יקרים מאוד. הדור הצעיר יצטרך לממן את הטיפול בבייבי בומרז. להזדקנות יש עלויות חברתיות. בשורה התחתונה – מיסוי. ישיר ועקיף. העלאת גיל הפרישה ל70 (לפחות), חסמים שונים לשירותי הבריאות הממלכתיים. נקודות קריטיות שיהיה קשה לנווט בתכון לכדי החלטות. לא פשוט העניין הדמוגרפי הזה.

אז מה לקחת מהמאמר הזה? בעיקר לפתוח את הראש. ואולי גם להבין שהמצב הדמוגרפי במדינה ימשיך להוביל לצריכה מסיבית בשירותים, בנדל"ן ובשוק ההון בעשור הקרוב. אולי לסמן את הודו ואפריקה כמנועי צמיחה שיציפו ערך למשקיעים בהמשך. הרבה אולי. לשיקולכם.

ויש גם קהילה בפייסבוק לדיונים, התייעצויות ועוד קישואים. אשמח שתצטרפו.