ההיסטוריה של כרטיסי אשראי

הרעיון של כרטיס אשראי הופיע לראשונה בסוף המאה ה-19. בימים שעלו על כבישי הכורכר לראשונה מכוניות מונעות בנזין שהצליחו לגמוע שמונה קילומטר בשעה, ובחלקים שונים של העולם חשבו שאם ספינה תפליג רחוק מדי היא עלולה ליפול כי העולם שטוח. אלו היו גם ימים שבהם נכנסו לפעולה מטבעות ולוחות תשלום ששימשו בעיקר סוחרים במקום מזומן. הלוחות היו עשויים מתכת לרוב, והוטבעו בהם שם לקוח ומספר החשבון. צורות מוקדמות אלה של כרטיסי אשראי הונפקו בדרך כלל על ידי חנויות כלבו וחברות נפט. סוג של "לרשום במכולת".

הצורך הוא אבי ההמצאה

זה אולי ישמע מצחיק אבל כרטיס האשראי הראשון, דיינרס קלאב, נוצר על ידי איש מכירות שטח ששכח את ארנקו בבית ולא הצליח לשלם עבור ארוחה במסעדה. פרנק מקנמרה היה שמו, איש עסקים אמריקאי שאחראי לקסם שנמצא בראשות כל אדם מערבי. אחראי ליצירת כרטיס האשראי המודרני הראשון. בתחילת שנות ה-50, מקנמרה היה איש מכירות של חברת "המילטון קרדיט" ולעיתים קרובות מצא את עצמו מתופף על גופו בחיפוש אחר כסף מזומן לשלם עבור ארוחות במסעדות. התסכול המתגבר יצר בראשו את הרעיון לכרטיס שיוכל לשמש במספר מסעדות שונות באזור, כדרך לפיתרון בעיית המזומנים שלו.

הכרטיס הראשון היה עשוי מנייר והתקבל בתחילה רק ב14 מסעדות בעיר ניו יורק, ולאחר תקופת הרצה ופידבקים טובים מבתי עסק ולקוחות, הקים פרנק ביחד עם שותפו ראלף שניידר, חברו לצוות באותה החברה את דיינרס קלאב, והחלו להנפיק את כרטיס האשראי לחברים ולשותפים עסקיים.

הכרטיס צבר תאוצה ודי מהר אומץ בידי מסעדות נוספות ובתי עסק שונים, בתי מלון ואפילו חברות תעופה. כרטיס דיינרס קלאב היה כרטיס החיוב הרב-תכליתי הראשון בעולם, והוא סלל את הדרך לתעשיית כרטיסי האשראי המודרנית. ההמצאה של מקנמרה חוללה מהפכה בדרך שבה אנשים שילמו ומשלמים עבור סחורות ושירותים, והיא הקלה על צרכנים לשלם עבור פריטים יקרים מבלי לשלם מראש או להסתובב עם כמות גדולה של מזומנים.

דרך החשיבה החדשנית הזו לתקופתה פתחה שוק חדש לחברות כרטיסי אשראי שיהפכו בסופו של דבר לשחקניות מרכזיות בתעשייה הפיננסית.

אבולוציה של כרטיסי אשראי

לקח כמעט 8 שנים לשחקנים הגדולים לאמץ את הבשורה, וב1958 הונפק כרטיס אשראי ראשון על ידי בנק גדול. "בנק אמריקה קארד" של איך לא, בנק אוף אמריקה. רק לאחר 20 שנה שונה השם לויזה. כיום, ישנם מעל 1.5 מיליארד כרטיסי אשראי של ויזה מפוזרים ברחבי העולם ומתקבלים בכל המדינות. כרטיס האשראי הראשון עם פס מגנטי היה כרטיס אמריקן אקספרס, שהוצג ב-1969. בשנות ה-70 המוקדמות כבר החלו לצוץ כל מיני מועדונים ותכניות תגמולים שמקושרות לכרטיסי האשראי בכדי לעודד שימוש. נקודות, ותגמולים.

כבר בשנות ה-90 חברות כרטיסי האשראי החלו להציע כרטיסים מבוססי שבבים עם תכונות מתקדמות יותר, כמו תשלומים ללא מגע אך זה לא היה נפוץ יותר מדי, עד לשנות האלפיים עם עלייתם של חנויות המסחר המקווונות והעסקאות האינטרנטיות. היום אנחנו רואים כבר מעבר לכרטיסים וירטואלים מבוססי אפליקציות, אימותים ביומטריים והצמדות למסופים שניזונים מצלצולי הביפ.

צורת התשלום של כרטיסי האשראי היא הפופולרית ביותר בעולם עם מיליארדי עסקאות בכל שנה. זה אמנם מקל על חיי רבים אבל אחת מהסכנות הפיננסיות הכי טריקיות למשקי בית. חובות כרטיסי האשראי נאמדים בסכומים אסטרונומים של טריליוני דולרים.

לקחת כסף בריבית אפסית עבור צריכה יכול להיות לגיטימי. לא כל כך אחראי אבל לגיטימי. קשה לעמוד בקצב החידושים והפיתויים בסביבה. להיות בעלי חוב בסביבת ריבית עולה כשעננת משבר פיננסי מרחפת באוויר זה כבר סיפור מטריד שצריך לקחת ברצינות.

בשנות ה-90 מאסטרקארד יצאה עם קמפיין פרסומי שהכותרת שהובילה אותו היתה "יש דברים שכסף לא יכול לקנות. לכל השאר, יש את מאסטרקארד". אבל יש גם צד אחר לזה. הנה כמה דוגמאות:

• מעגל חוב הולך וגדל: שימוש בכרטיסי אשראי מגיע לרוב עם ריביות גבוהות, בהלוואות, בתשלומי קרדיט וכ'. מה שעלול לייקר את החיוב החודשי ולייצר מעגל של חובות הולכים ותופחים, שמכניסים לבור כלכלי שקשה לצאת ממנו.
• עמלות: כרטיסי אשראי רבים מגיעים עם עמלות שונות, חודשיות או שנתיות, עמלות פריסה, המרת מטבע ועוד רשימה ארוכה של שורות קטנות עם כוכביות. לא שזה מאוד דרמטי, אבל תמיד כדאי לבדוק ולהתמקח. האפשרויות גדולות ומגוונות.
• פיתוי לבזבז: כרטיסי אשראי מקלים על הוצאת כסף שאין, ככה פשוט. אנשים שלא מסוגלים לעמוד בפיתויים ומפנים גב למודעות פיננסית משלמים על זה. ביוקר. ראיתי את זה אצל המון משפחות. לא פשוט לשנות הרגלים כשהבור עמוק.
• ציון אשראי: איחור בתשלומים או ניצול אשראי מעבר למסגרת עלולים לפגוע בניקוד האשראי, ובשנים האחרונות שיש מאגר אשראי שמשותף לכל הגופים הפיננסיים. זה יכול להקשות על זכאות להלוואות, ואיתנות מול הבנקים וגופי האשראי.
• הונאה וגניבת זהות: למי לא הופיע פתאום חיוב קטן שבודק אם הכרטיס פעיל לפני עקיצה יותר מאסיבית? נראה שהונאות בכרטיסי אשראי זה משהו שהוא די בשגרה בימינו. אמנם לחברות האשראי יש כלים לזהות חריגות (לדוגמא, לא הגיוני שביצעתם משיכת כספים בכספומט בראש העין וחצי שעה לאחר מכן קניתם פלאפל בקרית שמונה. זה מרים דגל מיידית). גם פה מודעות פיננסית והגיון בריא יכולים לסייע. לא מזינים אשראי בכל אתר קקיוני ולא לוחצים על לינק מקרוב רחוק מניגריה שרוצה להוריש לכם הון ואתם רק צריכים לשלם על הבול.

קנו עכשיו שלמו אחר כך

סקר שנערך לאחרונה (CreditCards.com) מראה עד כמה הבעיה עמוקה. שלא לומר בועתי. 60% מהאמריקאים נושאים חוב חודשי בכרטיס אשראי במשך 12 חודשים לפחות. החובות נעים בין 1,001 ל-5,000 דולר. אם זה היה סביל עד לשנה האחרונה, כעת עם זינוק הריביות הסיכון המוניטרי עולה, לחייבים ועד לבנקים שמושפעים מכך ישירות.

לפי מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, יחס בין חוב משקי הבית לתוצר בישראל עומד על 60 אחוזים, ומצוי במגמת עלייה (למרות ירידה שנתית להיקפי טרום קורונה). עליית מחירי הדירות, אניפלציה, ובכלל היצעי האשראי והצריכה הפרטית. נכון לסוף שנה שעברה (2022) החוב הישראלי עומד על 800 מיליארד שקל, בקירוב.

אז כרגע יש רק חשש למשבר פיננסי דרמטי למרות עשרות אלפי משפחות כבר במאבק פיננסי יומיומי. במידה והאבטלה תרים את הראש ואנשים יחלו לקבל ארגזי קרטון ו24 שעות לפינוי, יחל כדור שלג שישפיע על כל מה שאנחנו מכירים.