חינוך פיננסי לילדים

מחקרים מראים שילדים שמקבלים חינוך פיננסי בגיל צעיר נוטים לפתח הרגלים חיוביים בנוגע לכסף ולקבל החלטות פיננסיות טובות יותר ככל שהם מתבגרים. אותם מחקרים, מדברים על כך שמומלץ להתחיל ללמד ילדים על ניהול כסף ואוריינות פיננסית כבר בגיל 3 או 4. נשמע מוקדם? בגילאים הללו כבר מתחילים לספור ויכולים להבין מושגים בסיסיים של כסף, חיסכון והוצאות. כלומר, ביזבוזים. ככל שהילדים מתבגרים, השיעורים הולכים והופכים מורכבים יותר ויכולים לגעת בנושאי תקציב, ניהול כסף ואפילו השקעות. חינוך פיננסי הוא תהליך מתמשך לאורך כל התפתחותו של הילד.

ללמד פיננסים או לחנך פיננסים?

שאלתי חבר ומורה בישראל מה ההבדל בין חינוך ולמידה והתשובה שלו היתה שבבית הספר עוסקים בלמידה ובבית בחינוך. לא יודע אם זה כזה חד משמעי. אבל מה שכן, חינוך פיננסי הוא אפקטיבי הרבה יותר כאשר הוא נלמד באמצעות פעילויות מעשיות ודוגמאות מהחיים האמיתיים, והרבה פחות באמצעות שיחות או לימודים. אחת מהסיבות שיצרתי את יומן הצלחות היא בדיוק זה. קודם כל לשחק קצת עם הדבר הזה שנקרא "עצמאי", ניסיון שהכרחי לכל אדם באשר הוא. בעיקר לשכירים. מה זה אומר לפתוח עסק? איך מתנהלים מול הגופים השונים? מה העניין עם חשבוניות, התחשבנויות, סליקה, דוחות, שרות לקוחות. וכל הכיף הזה. העולם משתנה כל כך מהר וחשוב להתנסות. עניין שאשמח להרחיב עליו בפוסט אחר אם תרצו. איפה היינו? כן, ילדים.

לקח לי לא מעט זמן להסביר לילדים (3 ילדים, גילאים 5-11) שיצירת ערך יכולה להיות מתורגמת לכסף. "רגע אבא, אנשים מזמינים ממך את היומן? ומשלמים כסף?". כן כן. "לא הבנתי. אתה שולח להם את היומן בדואר והם מעבירים לך כסף?". נכון. "כמה כסף?". 50 בערך. "וואו, זה הרבה". פה אני מסביר להם קצת על הערך של היומן ועל כך שהוא יכול לצמצם את הפער בין המטרות להגשמתן ואז הגדולה שלי אומרת לי שהמחיר נמוך. תובנה בוגרת לגיל 11. כשמבינים את הערך המחיר באמת נשמע זול. כמה דקות לאחר מכן עולים כל מיני רעיונות ביוזמת הילדים על דברים שהם יכולים לייצר ולמכור כדי להיות כמו אבא. שיעור מעולה לחיים לדעתי. ופתאום גם יש לי צוות של שלושה שותפים קטנים שעוזרים לפצפץ, לעטוף, ולברך את רוכשי היומן בהצלחה.

אני חייב לסייג, חינוך פיננסי זה חשוב אך זהו חלק אחד מפאזל יותר רחב של מיומנויות לא פחות חשובות כמו כישורים חברתיים, חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות. הכל תחת סט ערכים של השפעה לטובה בעולם. כל אחד מהמקום הקטן שלו.

טיפים ודוגמאות לחינוך פיננסי

• להתחיל מוקדם – למידה והפנמה לוקחים זמן. אפשר כבר מגיל 3-4 להתחיל "לשחק" בכסף. אפשר לספור מטבעות, גם אם 10 אגורות נראים להם כרגע "שווים" יותר משקל. אפשר לשחק בחנות כשכל ילד מוכר צעצועים ממרכולתו בעבור סכום מטבעות שמוגדר מראש. אם אחד הילדים מגיע עם מחשבון ואומר משפט כמו "זה המחיר. לא אתה, לא אני" תדעו שיש לכם סוחר מפולפל בבית.
• להשתמש בדוגמאות מהחיים האמיתיים – קחו את הילדים לסופר או לשוק, תראו להם איך אתם עובדים עם רשימה מוגדרת מראש, איך משווים בין מוצרים זהים עם מחירים שונים. תנו לכל ילד תקציב של 20 שקלים שבהם יוכלו לקנות משהו מרשימת הקניות לבית ומשהו עבורם מבלי לחרוג מהתקציב. אין על ההנאה הקטנה של לשלוח ילד עם תקציב של 20 שקלים לקנות אבקת כביסה ומשהו בשבילו ולראות את הפנים שלו שהוא חוזר.
• תנו להם לעשות את המובן מאליו שלכם – מתי נתתם לילד או לילדה להוציא לכם כסף מהכספומט, או להפקיד צ'ק באפליקציה. מתי הם ישבו אתכם לשלם חשבונות ארנונה וחשמל, או ללכת לקנות משהו בקיוסק\מכולת שהאחריות שלהם לוודא את תאריך התוקף של המוצר וגם שהם מקבלים עודף כמו שצריך. הפעולות השגרתיות הללו יעוררו הרבה שאלות ולמידה.
• עודדו חיסכון – פה אני מודה. עדיין אין הצלחות. למרות שלשניים מילדיי יש תמיד יותר מזומן ממני ואני בחוב אצלם, ההסברים של לחסוך כסף עבור מטרה יותר גדולה בעתיד מפסידה תמיד למשהו יותר קטן ומדליק עכשיו. למרות שאני מדבר על זה לא מעט ונראה לי שהם מבינים. ועדיין אני ממשיך לזרוע את הזרעים. עדיף שהאסימון יפול בגיל 18 ולא 38.

לגבי דמי כיס, אין לנו איזה משהו מוסדר. לא חושב שזה הכי נכון להצמיד מטלה או "זמן" לכסף. אני קורא כל מיני גישות אבל מנסה לגבש משהו משלי. הרבה זה שכל ישר. אני לגמרי פתוח איתם בנושא הזה. אם הם רוצים משהו בעל ערך מקבלים באהבה, להוציא כסף על שטויות, צריך לשכנע אותי. או שהולכים לאמא. בסופו של דבר כאשר לנו, המבוגרים, יש הרגלים פיננסיים טובים זה עובר לילדים. אני נהנה לשתף אותם בהשקעות שאני עושה ומה הרציונל. לפעמים זה מתפתח לשיחה של נושאים יותר מתקדמים. לפעמים אני מקבל "אבא, די עם השטויות" אבל בתוך תוכי אני מרגיש שזה מחלחל. יום אחד זה יפגוש אותם.

שוק ההון לילדים

שוק המניות יכול להיות עולם מורכב למבוגרים, שלא לדבר על ילדים בגילאי גן ובית ספר יסודי. ועדיין, יש דרכים להסביר את הרעיון הבסיסי של שוק המניות בצורה שגם ילדים יכולים להבין. דרך אחת להסביר את שוק המניות היא באמצעות צעצועים כאנלוגיה. אפשר לומר שהבורסה היא כמו חנות צעצועים גדולה שבה אנשים קונים ומוכרים "צעצועים" (להלן מניות) מחברות שונות. כמו שחלק מהצעצועים בחנות פופולריים ויקרים יותר, כך גם חלק מהמניות בעולם האמיתי פופולריות יותר ובעלות ערך. לפעמים הן פופולריות בלי הרבה ערך וקונים אותן רק כי כולם קונים.

אפשר להשתמש בסוגים שונים של צעצועים כדי לייצג סוגים שונים של חברות. לדוגמה, צעצועי מכוניות מייצגות חברות רכבים. טסלה. צעצועי מטוסים מייצגות חברות תעופה וכן הלאה. ויש גם את הקונספט של קנייה בנמוך ומכירה גבוהה. אם קנית צעצוע כשהוא היה במבצע, ניתן למכור אותו במחיר גבוה יותר כשההמחיר במקורי חוזר. ככה בדיוק מרוויחים כסף גם בבורסה.

תראו את התיק לדוגמא מעלה שמתבסס על דברים מוכרים שהילדים אוהבים. להטמיע את הרעיון שאתה חלק מחברה ענקית שמייצרת ערך ומוכרת מוצרים שהילדים בעצמם מוכנים לשלם עבורם זו תובנה שיחסית קל להם להבין. על כל משחק פיפא או נעלי נייק שאני וחברי קונים, חלק מזה חוזר לבעלי המניות. ואחרי כל הסיפורים שסיפרתי להם לכו תסבירו להם איך יש להם הרבה פחות כסף מלפני שנה. גם שיעור חשוב. אנחנו נתן לזמן לעשות את שלו ונעקוב במרוצת השנים. בינתיים, אבא נותן תשואה מובטחת של 10% על כל סכום ראשוני שהופקד. כסף קל.

לזכור שהם ילדים

חשוב לזכור שזהו הסבר פשוט ולא לגמרי מדויק של שוק המניות, אבל זה יכול לעזור להורים להנגיש את המידע לילדים. ועוד משהו חשוב בכל מה שקשור לילדים ופיננסים. במקרים רבים הם לא באמת מקשיבים לי בשקידה, במקרים רבים יותר שום דבר מזה לא באמת מעניין אותם. וטוב שכך. שיתרכזו בלהיות ילדים. התקווה שלי היא שהפעולות והזרעים שאני שותל היום יחלחלו פנימה בכדי שיום אחד הם יוכלו לחבר את הנקודות ולצאת לדרך הבוגרת שלהם עם כלים טובים יותר ממה שהיו לי וגם יזכרו שאבא מבין דבר או שניים ואם יעריכו אותי מספיק יוכלו לבוא לשמוע בעצתי.

בסופו של דבר מה שמניע אותי כרגע זה נחת להורים והשראה לילדים. הילדים שלנו מתבוננים בנו. הדפוסים החיוביים שלנו יהפכו לדפוסים החיוביים שלהם, וכך גם הערכים והאמונות. הדרך הכי טובה להעניק להם השראה כדי שיהפכו יום אחד למה שאנחנו חולמים שהם יהפכו, הוא להפוך לאותו אני עתידי בעצמנו. קל לומר, קשה לעשות. אבל מנצחים כל יום משהו קטן בדרך.