כלכלה בזמן מלחמה

למלחמות יש השפעה עמוקה על כלכלות, באופן ישיר ועקיף. בטווח הקצר והארוך. חלקנו מרגישים את זה כעת עם ירידה בפעילות העסקית, הוצאה לחופשה ללא תשלום והמון אי וודאות, אך ההשפעות של המצב הקיים יהיו איתנו גם שנים רבות לאחר סיום המלחמה. הרבה תלוי בהיקף ואורך המלחמה.

השלכות כלכליות של מלחמות:

• הגדלת ההוצאה הממשלתית: די ברור מאליו. ממשלות חייבות להוציא כסף רב על המאמץ המלחמתי, הגירעון התקציבי גדל וגם האינפלציה שהראתה סימנים של האטה עלולה להרים את הראש מחדש.
• הסטת משאבים: משאבים מופנים מהכלכלה האזרחית למאמץ המלחמתי, מה שעלול להוביל למחסור ולירידה בצמיחה הכלכלית. אנחנו רואים את זה עם ההתגייסות הרחבה של האזרחים. עד שהממשלה התאפסה על עצמה מנגנונים אזרחיים מהירים ויעילים נכנסו תחת האלונקה. מגיוס כספים וייבוא אזרחי של אפודים ועד מסעדות שלמות שגייסו משגיחי כשרות במיוחד והפנו את כל פעילות המטבח לספק אוכל לצבא ולאזרחים שפונו מבתיהם.
• שיבוש הסחר: המלחמה משבשת את הסחר, מה שעלול להוביל להעלאת מחירי היבוא ולהורדת מחירי היצוא. שנים רבות הסתמכנו על יבוא של עגבניות מטורקיה וירדן. מה יקרה עכשיו? כ-70% מגידולי העגבניות מרוכזים בעוטף.
• פגיעה בתשתיות: תשתיות נפגעות או נהרסות לרוב במהלך המלחמה, מה שעלול להוביל לשיבושים בתחבורה ובתקשורת.
• אובדן חיים ותפוקה: המלחמה מובילה לשיבוש חיים במקרה הטוב ואובדן חיים במקרה הרע. מעבר לפגיעה הפיזית ישנה פגיעה אנושית ופסיכולוגית בהיקף יחסית רחב למדינה שעדיין בטראומה. איך לאמוד את האפקט הכלכלי של זה איני יודע.
• גיוס כסף והחזר חובות: מלחמות עולות כסף. גיוס מילואים בהיקף רחב, רכישת כלים ותחמושת מסביב לשעון. אופרציה עצומה. בכדי לממן את זה המדינה תצטרך להדפיס כסף או להנפיק אגרות חוב לתקופות ארוכות. ואם דירוג האשראי ירד, מדובר בהלוואות עם ריביות גבוהות יחסית לתקופות של גם מאה שנים קדימה [בקורונה נלקחה הלוואה של 100 שנה]. את החוב נצטרך להחזיר כולנו, כמה דורות קדימה באמצעות העלאת מיסים ישירים או הפחתה בהוצאות הממשלה על תוכניות אחרות לרווחת האזרח. מעין מס עקיף.
• שיקום: נהרס פה חבל ארץ שלם ויהיה פה צורך לבנות מחדש תשתיות ובתים. גם לזה יש מחיר מן הסתם.

מלחמות ישראל בהיבט הכלכלי

מלחמות ישראל השפיעו באופן משמעותי על הכלכלה הישראלית, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. ראינו את אותה מחזוריות כלכלית בכל המלחמות. בטווח הקצר, המלחמות גרמו לעלייה בהוצאות הממשלה, הן על רכישת כלי נשק וציוד, והן על תמיכה באוכלוסייה שנפגעה. עלייה זו פגעה במאזן התשלומים של ישראל, יצרה גירעון וגרמה לעלייה באינפלציה. בטווח הארוך, המלחמות הובילו להשקעות משמעותיות בתשתיות ובביטחון, שהתבטאו בהגדלת כוח הצבא והמודיעין הישראלי עם המחיר הכלכלי שזה יותר אך מצד שני, יציבות ביטחונית משכה כסף זר להשקעות בארץ. הגידול בהשקעות ההון הביא להרחבת התעשייה והיקף התעסוקה, לגידול בייצור ולירידה באבטלה.

השנים שלאחר מלחמת ששת הימים מוזכרות כשנות שפע. הצמיחה זינקה והתוצר הלאומי גדל בשיעור שיא של כ-10% לשנה. עד למלחמת יום הכיפורים שעצרה את המגמה. במלחמת לבנון השנייה, אובדן התוצר הסתכם בכ-22 מיליארד שקל במונחים של היום. ההיסטוריה מגלה לנו שהכלכלה יודעת להשתקם ואני מניח שגם הפעם נראה את אותה המחזוריות. הרבה תלוי בהיקף ואורך המלחמה.

מה בשליטתנו לעשות חוץ מלשמור על אופטימיות?

• קרן חירום – יום אחד, מבלי הכנה מוקדמת סיכונים מתממשים. קיבלנו פה שני ברבורים שחורים בכמה שנים. קורונה ואז מלחמה. צפוי שיהיו עוד אירועים כאלה בהמשך. כסף לא עניין בשבוע הראשון של המחדל ואולי גם לא היום אבל כולנו יודעים שכסף משחק תפקיד משמעותי בכל מציאות. תחנו קצת כסף בצד בפק"מ או קרן כספית עבור שקט פיננסי להחזיק כמה שבועות\חודשים במקרה והסיכון מתממש.
• מתאימים את התקציב: עובדים עם תקציב? מעולה. המציאות השתנתה לחלק מהיחידים והמשפחות והתקציב צריך לעבור התאמות בהתאם. צמצמו הוצאות לא חיוניות והקצו מחדש כספים כדי לתעדף את צרכים שתואמים למציאות החדשה.
• נשארים מעודכנים: קורים כל מיני דברים כרגע, המגמה הכלכלית משתנה, הגרעון גדל, דירוג האשראי אולי ישתנה וירד, מה שיוביל לחוב לאומי תופח, מה שאומר מיסים לדורות הבאים. ויש גם מדיניות ממשלתית שמשתנה, ועזרה כזו או אחרת למגויסים, מפונים, מפוטרים, ועצמאיים. עקבו אחרי הזכויות כדי לקבל החלטות פיננסיות מושכלות. התייעצו במידת הצורך.
• מסדרים את הכספים: זמן טוב לעשות סדר בפנסיות והביטוחים, למי שאוהב להדחיק את הפעולות מהשגרה. כדאי לבדוק שהכל מוגדר בהתאם למצבכם המשפחתי הנוכחי [שארים?], שהפרטים של יורשים החוקיים מוגדרים כמו שצריך. שהביטוחים באמת מכסים את מה שנדרש בהתאם למטרות המשפחה. להבין מה אנחנו משלמים למי ואיפה נמצאים כל הפרטים. בדגש על נגישות למידע כשצריך.
• שומרים על רציונליות: קל לומר, קשה יותר לביצוע. בטח שרוב העם לקח אישית את מה שקרה. נסו לקבל החלטות על סמך הערכה רציונלית של מצבכם הכלכלי במקום להיכנע לפאניקה או לתגובות רגשיות. זה נכון בבית, בזוגיות וזה נכון בהשקעות שלכם. הסתכלו בצורה רציונלית על הטווח הרחוק.
• מפחיתים חובות: חוב בתקופות אי וודאות הוא עול ונטל. נסו לצמצם חוב בריבית גבוהה והימנעו מלקיחת הלוואות חדשות כדי להגביר את הגמישות הפיננסית.
• השקיעו בלמידה: להיות בעשייה חיובית ומקדמת היא אולי התרופה הכי טובה שיש לנפש. תאזנו בין צריכת חדשות שבשלב הזה די חוזרת על עצמה לבין בחירה בעתיד טוב יותר עבורנו. נצלו את הזמן כדי ללמוד על פיננסים ובכלל.
• חקרו לגבי מקורות הכנסה נוספים: בהמשך לסעיף הקודם אנחנו מקבלים הוכחה נוספת שתלות במקור הכנסה יחיד יכול להיות בעייתי במציאות משתנה. נסו לשדרג תחביב לעסק קטן, למדו יכולות חדשות ושדרגו ישנות כל שיוכלו לייצר ערך עבור אחרים.