פרדוקס שלמה המלך

האם אי פעם שמתם לב שיש פער גדול בין היכולת שלכם לתת עצות לאחרים לבין היכולת שלכם לתת עצות לעצמכם? האם יצא לכם לספק נקודות מבט טובות ורציונליות לאחרים, אבל לא הצלחתם לספק את אותן נקודות מבט רציונליות לעצמכם?. מסתבר שזו תופעה ידועה. פרדוקס שלמה.

הפרדוקס!

אין ילד שלא מכיר בחכם באדם. שלמה היה בנו של דוד המלך ויורשו על כס המלוכה של ממלכת ישראל. המקרא מתאר אותו כמלך חכם ועשיר ביותר. הוא הצטיין בהבנתו העמוקה בטבע, אדריכלות, בנייה, מסחר, אסטרונומיה ועוד. הוא חיבר שירים, משלים וחידות רבות. בתקופתו התרחבה והתעצמה ממלכת ישראל לשיאה, בזכות תבונתו ויכולת המנהיגות שלו.

באחד הסיפורים היפים שנוגע בחוכמתו מובאות לפניו שתי נשים כדי ליישב את הסכסוך ביניהן על תינוק ששתיהן טוענות לשלהן. לשתיהן תינוקות שנולדו יחדיו, ולצערן הרב אחד התינוקות מת בלילה. כל אחת מהנשים טענו כי התינוק החי שייך לה, וסירבה לוותר עליו. שלמה מבקש חרב ואומר שהוא "יחלק את התינוק לשניים", ואז אישה אחת יורדת על רגליה ומתחננת שלא יעשה זאת כך שהאחרת יכולה לקחת ולגדל את התינוק. שלמה מבין מיד מי האם האמיתית, ומורה לתת לה את התינוק.

המוניטין של שלמה המלך במתן עצות טובות ויישוב מחלוקות היה מרכזי בדמותו. נראה היה שהוא ניחן ביכולת אלוהית בהקשר זה. אבל אם ננסה למצוא ביטוי לעצותיו בחייו האישיים נגלה בלגן לא קטן. שלמה נודע בכך שהיו לו 700 נשים ו-300 פילגשים, כולל נשים נוכריות, חי חיי מותרות ועושר בניגוד לענווה שעליה כתב ולימד, בזבז הון עתק על בנייה מפוארת על חשבון מיסים כבדים בניגוד לעצתו למשול ברוחב לב ונעדר מערכת יחסים עמוקה עם ילדיו.
בקיצור, שלמה המלך היה נהדר במתן עצות לאחרים אבל די התקשה ליישמן בחייו הפרטיים. פרדוקס בין האידיאל למציאות.

כולנו נתקלים בפרדוקס של שלמה בשלב כזה או אחר בחיינו. והסיבה היא די פשוטה. כאשר אנחנו שוקלים בעיות של אחרים, אנחנו אובייקטיבים, רציונליים ומאוזנים. כאשר אנחנו שוקלים את הבעיות שלנו אנחנו רגשיים, לא רציונליים והפכפכים. נשמע כמו משהו אנושי לחלוטין.

אסטרטגיות לצמצום הפרדוקס

1. ליצור מרחב תמרון – הקשר הרגשי שלנו למצבים שונים מעיב על כושר השיפוט שלנו. התגובות המיידיות שלנו הן כמעט תמיד רגשיות, ואנחנו מקבלים החלטות רעות בלהט הרגע והרגש. אבל בין גירוי לתגובה, יש מרחב. ובמרחב הזה יש לנו אפשרות לבחור את התגובה. ושם המפתח. ובמילים פשוטות, קחו הפסקה בין המקרה לתגובה, למי שבוער בהם המזג החם, תתאפקו, קחו כמה שניות, שעות או ימים לפני שאתם מגיבים. מהמצבים הללו שקל לומר וקשה לבצע אבל שם העבודה העצמית. זמן שעובר וריחוק רגשי מהסיטואציה יובילו לתגובה טובה יותר. נשלטת. עם פרספקטיבה חדשה ורציונלית.
2. עקביות – תהפכו לדבר שאתם מדברים עליו. אתם נותנים עצות טובות, מטיפים לאחרים חוכמה שבאמת מסייעת להם. תשתמשו באותם ערכים ועקרונות להחלה על חייכם ואם חרגתם מהעקרונות שלכם, הודו בכך בכנות ונסו לתקן. אל תתעקשו להגן על מעשים שגויים. ועכשיו שאני קורא את זה אין בסעיף הזה באמת אסטרטגיה אלא תזכורת להתעקש על היישום.
3. לעלות לגובה – אחד הנושאים שחוזרים על עצמם הוא המשקף האפור מדי או הוורוד מדי שממנו אנו נוטים להביט בהתמודדויות היומיומיות שלנו. לפעמים אתגר או קושי מרגיש הרבה יותר גדול ממה שהוא באמת, ולפעמים צמיחה אישית והצלחות מרגישות קטנות יותר ממה שהן באמת. ברגע שנעלה לגובה, למעוף הציפור, נרחיב את הפרספקטיבה ונוכל לאמוד את הסיטואציה באופן יותר אובייקטיבי. נראה את המפה בשלמותה.
4. מסע בדמיון – ללכת אחורה וקדימה בדמיון. כלי מצוין ליצור מציאות או לדייק אותה. דמיינו את עצמכם בעבר ותחשבו על עצמכם בהווה.
   דמיינו את עצמכם בעתיד וחשבו על עצמכם בהווה. המסע הזה בזיכרון ובדמיון יפיחו חיים חדשים בכל סיטואציה.

הכלים הללו נכונים ליישום בכל מהלך או פעולה שתעשו בחיים. החל בהתפתחות האישית שלכם וכלה בבחירת השקעות ותגובתכם לסיטואציות טובות או רעות שהן חלק אינטגרלי בכל סיטואציה. ברמה האישית, אני עובד חזק על שליטה ברגשות האינסטינקט ומודה שבינתיים אני נכשל כל יום מחדש. לנצח את הרגע, זו עבודה לא פשוטה בכלל.

נסו לנצח רגע אחד היום. כזה שאתם נופלים בו כל פעם מחדש. עם בן\בת הזוג, עם הילדים, עם עצמכם.