למה כל כך קשה לנו לחסוך?
ספטמבר 9, 2024בתקופה האחרונה יש לי עניין הולך וגובר בענייני תודעה ורוחניות. בפן המעשי שלהם. אחד הרעיונות הבולטים הוא מניפסטציה, או במילים קרובות יותר לאדמה – היכולת ליצור מציאות באמצעות מחשבות וכוונות. מה שמדהים הוא שלא מדובר ברוחניות גרידא אלא רעיונות בעלי בסיס מדעי. עולמות הפיזיקה המודרנית ובפרט פיזיקת קוונטים.
מבוא לפיזיקת הקוונטים
לפני שנצלול לעומק הקשר בין פיזיקת הקוונטים ליצירת מציאות, חשוב להבין את העקרונות הבסיסיים של התחום הזה. פיזיקת הקוונטים עוסקת בהתנהגות של חומר ואנרגיה ברמה האטומית והתת-אטומית. היא התפתחה בתחילת המאה ה-20 כתוצאה ממחקרים ותצפיות שלא יכלו להיות מוסברות על ידי הפיזיקה הקלאסית. נושאים כבדים שאנסה להסביר בפשטות בהתאם להבנתי הבסיסית את התחום הזה.
כמה מהעקרונות המרכזיים בפיזיקת הקוונטים כוללים:
- עקרון אי-הוודאות: לפי עיקרון זה, שנוסח על ידי ורנר הייזנברג, לא ניתן למדוד בו-זמנית ובדיוק מלא את המיקום והתנע של חלקיק.
- דואליות גל-חלקיק: חלקיקים יכולים להתנהג גם כגלים וגם כחלקיקים, תלוי בניסוי שמבוצע.
- סופרפוזיציה קוונטית: מצב שבו חלקיק יכול להימצא במספר מצבים בו-זמנית, עד שהוא נמדד.
- אפקט הצופה: התצפית עצמה משפיעה על התוצאה של ניסוי קוונטי.
- שזירה קוונטית: תופעה שבה שני חלקיקים או יותר מקושרים באופן שמצבו של אחד מהם תלוי במצבו של האחר, ללא קשר למרחק ביניהם.
אז מה הקשר בין פיזיקת הקוונטים ליצירת מציאות?
משהו שחשוב לומר – הקהילה המדעית הרחבה אינה תומכת ביישום ישיר של עקרונות מפיזיקת הקוונטים ליצירת מציאות בקנה מידה אנושי, מצד שני לפני כמה עשורים ביטלו זאת לחלוטין וככל שהזמן עובר יותר ויותר מדענים מקבלים זאת. אז איך נעשה החיבור בין העקרונות הפיזיקליים ליצירת מציאות? הנה כמה דוגמאות:
1. סופרפוזיציה קוונטית ויצירת מציאות
ברמה הקוונטית, חלקיקים יכולים להתקיים במספר מצבים בו-זמנית עד שצופים בהם. יש מחקר מפורסם עם ניסוי שני הסדקים [כאן למטה סרטון פשוט שמספר את הסיפור]:
זו אולי ראיה לכך שהמציאות היא נזילה ולא מוגדרת עד שאנחנו "מקריסים" את האפשרויות השונות באמצעות תשומת הלב והציפיות שלנו. כלומר, המחשבות והכוונות שלנו פועלות כמעין "תצפית" שמקבעת את המציאות מתוך אינסוף אפשרויות. כך, על ידי התמקדות במציאות הרצויה לנו, אנו למעשה בוחרים אותה מתוך מגוון האפשרויות הקיימות ברמה הקוונטית.
2. אפקט הצופה והשפעת התודעה
הניסוי מעלה מראה כי עצם פעולת התצפית יכולה להשפיע על התנהגות החלקיקים. כלומר, לתודעה שלנו יש השפעה על המציאות ברמה היסודית ביותר כי גם אנחנו בנויים מאותם גלים וחלקיקים. המחשבות והאמונות שלנו אינן רק תגובות פסיביות למציאות, אלא כוח אקטיבי שמעצב אותה. כאשר אנו מתמקדים בתוצאה מסוימת, אנו למעשה "צופים" בה ובכך מגבירים את הסיכוי שהיא תתממש במציאות הפיזית.
3. שזירה קוונטית וקישוריות אוניברסלית
התופעה של שזירה קוונטית, שבה חלקיקים יכולים להיות מקושרים ללא קשר למרחק גאוגרפי ביניהם, נתפסת על ידי חלק מהאנשים כראיה לקיומו של שדה אוניברסלי המחבר בין כל הדברים, כולל המחשבות שלנו והמציאות הפיזית. כבר קראתי על כך בכמה מקורות שונים שתת המודע שאנחנו חושבים שהוא שלנו הוא בעצם משותף לכולם. לפי תפיסה זו, המחשבות והרגשות שלנו אינם מוגבלים למוחנו בלבד, אלא משפיעים על השדה האוניברסלי הזה ובכך על המציאות כולה. הם טוענים כי באמצעות כיוון נכון של המחשבות והכוונות שלנו, אנו יכולים ליצור "תהודה" עם המציאות הרצויה לנו ולמשוך אותה אלינו.
מהו המנגנון שגורם לדברים לקרות?
את העקרונות הבנו ברמה התיאורטית. חלק מהעקרונות נוגדים את האינטואיציה אני מניח. חלק אחר אולי נשמע כמו בולשיט רוחני. אז בואו נדבר על התהליך, המנגנון שבאמצעותו ניתן ליצור את המציאות הרצויה, או לפחות להתחיל להשתעשע עם הרעיון:
יצירת תדרים מנטליים – אולי ראיתם את הסרט הסוד ואולי לא. המחשבות והרגשות שלנו פולטים תדרים או רטטים ספציפיים, כאלה שלרובנו אין יכולת לקלוט בחושים בדיוק כמו שאנחנו לא יכולים לשמוע צלילים בתדרים גבוהים כמו שכלבים יכולים [כלבים יכולים לשמוע תדרים בטווח של 40 הרץ עד 60,000 הרץ , כלומר הם קולטים תדרים גבוהים פי 3 מהגבול העליון של בני אדם] או לראות בתחום העל-סגול (UV), כמו דבורים וציפורים בלי מכשור מיוחד. כלומר יש פה תדרים שמעבר ליכולתנו לחוש. אותם תדרים מתיישרים עם תדרי מציאות, "ערוצים" מקבילים של מציאות בשדה הקוונטי ובאמצעות כוונה ממוקדת וגם אמונה, אנו "מקריסים" את האפשרויות הקוונטיות לתוצאות הרצויות לנו. תהליך זה מאפשר לנו "להתכוונן" למציאות שאנו רוצים לחוות, בדומה להחלפת תחנת רדיו.
לפי תפיסה זו, המפתח ליצירת מציאות הוא היכולת לשמור על מיקוד מנטלי חזק ועקבי על התוצאה הרצויה, תוך שמירה על רמה גבוהה של אמונה ורגש חיובי. באמצעות המחשבות אנחנו שולטים ברגשות שמניעות לפעולה, משנות התנהגות ויוצרות מציאות. נשמע פשוט אבל קשה ליישם. ככל שנצליח לעשות זאת באופן עקבי יותר, כך נגביר את הסיכוי שהמציאות הרצויה תתממש בחיינו.
ביקורת והתנגדויות
הרעיונות הללו צוברים תאוצה, חלק מהסיבות לזה הן החיפוש אחר משמעות. רובנו כבר עלו כמה קומות מעל קומת ההישרדות, חיים ברווחה ומתפנים לשאול שאלות על מהות והגשמה. כמו שציינתי קודם, הקהילה המדעית הרחבה אינה תומכת ביישום של תורת הקוונטים ליצירת מציאות ברמת הפרט. האדם הפשוט. מעבר להבנת העקרונות מדובר בקפיצת מדרגה תודעתית שמעטים זוכים לה. והנה עוד כמה נקודות חשובות לאיזון הגישה:
- מגבלות הסקאלה – אפקטים קוונטיים נצפים בדרך כלל רק ברמה התת-אטומית, ולא בחיי היומיום שלנו. הניסיון להחיל עקרונות קוונטיים על עולם המאקרו נחשב בעייתי מבחינה מדעית.
- היעדר ראיות אמפיריות – נכון למידע שיש בידי מחיפושים ברחבי האינטרנט, אין ראיות מדעיות מוצקות המדגימות מניפולציה של המציאות באמצעות מחשבה בלבד. היו הצלחות, היו לא מעט כשלונות. הניסויים שנערכו בתחום זה לא הניבו תוצאות שניתן לשחזר באופן עקבי.
- פרשנות סובייקטיבית – רבות מהטענות בתחום יצירת המציאות הקוונטית מסתמכות על פרשנויות סובייקטיביות של עקרונות מדעיים, ולא על עקרונות מדעיים מוכחים.
- בעיית הסיבתיות – הרעיון שמחשבות יכולות להשפיע ישירות על המציאות הפיזית מעלה שאלות מורכבות לגבי סיבתיות וחוקי הפיזיקה הבסיסיים.
- הכללת יתר – ישנה נטייה להכליל תופעות קוונטיות מסוימות לתחומים שבהם הן אינן בהכרח רלוונטיות.
מדענים רבים מזהירים מפני "שימוש לרעה" במושגים מפיזיקת הקוונטים כדי לתמוך ברעיונות שאינם מבוססים מדעית. הם מדגישים את החשיבות של הבנה מדויקת של התיאוריות המדעיות ואת הצורך בגישה ביקורתית כלפי טענות שאינן נתמכות בראיות אמפיריות. מודה, קל להישאב לתחום המרתק הזה שבאיזשהו מקום עושה שכל לי אישית. אולי בגלל שאיני פיזיקאי או מדען.
ההיבטים הפסיכולוגיים של המניפסטציה
בעוד שהבסיס הפיזיקלי ליצירת מציאות הוא אולי ספקולטיבי, ישנם היבטים פסיכולוגיים שעשויים להציע תועלת ממשית. או שכבה נוספת של ספקולציה למי שהתחום הזה הוא וודו. מניסיון של מי שחקר לעומק והתנסה, יש שינוי חיובי בכל ההיבטים של החיים. אני מדבר כאן על עצמי כמובן.
והנה כמה נקודות שיכולות להניע אפקט חיובי:
- חשיבה חיובית ומוטיבציה – התמקדות במטרות חיוביות ובתוצאות רצויות יכולה להגביר את המוטיבציה ולעודד התנהגות מכוונת מטרה.
- אפקט הפלצבו – האמונה ביכולת שלנו ליצור שינוי עשויה להוביל לבחירות חיים פרואקטיביות יותר ולשיפור בביצועים.
- מיקוד וקשב – האמונה ההולכת וגוברת בכוח המחשבה משפרת את היכולת שלנו להתמקד ולהישאר ממוקדים במטרות ארוכות טווח.
- שינוי תפיסתי – התמקדות בתוצאות רצויות יכולה לעזור במסגור מחדש של דפוסי מחשבה שליליים ולשפר את הגישה הכללית לחיים.
- שיפור היצירתיות – הדמיון והויזואליזציה הנדרשים בתרגול מניפסטציה יכולים לשפר את היכולות היצירתיות. איך אמר דיסני "אם אתה יכול לדמיין את זה, אתה יכול ליצור את זה".
אז גם אם אתם מהסקפטים שנתקלים בתיאוריה הזו לראשונה, או ששמעתם על זה אבל שוללים את עניין המדע, עדיין תוכלו למצוא ערך בשילוב העקרונות והרעיונות בחייכם. החל משימוש בטכניקות ויזואליזציה לחידוד והגדרת חזון ומטרות אישיות, שימוש במדיטציה ודמיון מודרך להפחתת מתח וחרדה, שיפור ביצועים ומהלך משמעותי של התפתחות אישית, החל מהתבוננות פנימה והקרנה החוצה לכדי יצירת מציאות.
הזווית שלי
ככל שהמחקר בתחומי המוח והתודעה מתקדם, ואגב, כבר היום יש דרכים למדידת תודעה. כלים כמו EEG, fMRI, ו-TMS, שאוספים מדדים פיזיולוגיים ועוקבים אחרי פעילות מוחית הקשורה לתודעה, ייתכן שנגלה תובנות חדשות לגבי האופן שבו המחשבות והאמונות שלנו משפיעות על המציאות שלנו. תודו שגם אם מנטרלים את המדע, מדובר ברעיונות מעניינים שכבר משפיעים על חיי אנשים. גם אם באמצעות אפקט פסיכולוגי עקיף.
גישה חיובית, מיקוד במטרות, ונכונות לפעול לקראת הגשמתן הם כלים רבי עוצמה לשיפור איכות החיים, ללא קשר לתיאוריה כזו או אחרת. בינתיים אני מזמין אתכם להמשיך לאתגר את תפיסותיכם לגבי מדע, טבע המציאות ותפקידנו בעיצובה. זה מה שאני עושה והגילוי הוא מרתק. עם קורטוב של חשדנות וביקורת כמובן. תמצאו שזה מעשיר את חייכם ומרחיב את תודעתכם.