כלכלת הקשב – כשתשומת הלב היא המטבע החדש

הי, אתה שם! או את כמובן. כן, אתם שקוראים את המאמר הזה. תודה מראש על תשומת הלב וזמנכם היקר. רגע, אתם עדיין פה? לא הגנבתם מבט לטלפון? לא גלשתם לטאב אחר או לעדכון שהגיע זה עתה מאחת הרשתות החברתיות? מעולה! כי מה שאתם עושים עכשיו – להקדיש למאמר את תשומת הלב – זה בדיוק מה שהמאמר הזה הולך לדבר עליו. בכלכלת הקשב יש מטבע חדש שולט. לא ביטקוין, לא רופי או יואן אלא הקשב והזמן שלנו.

מה היא "כלכלת קשב"?

פעם, כשדינוזאורים עוד הסתובבו בעולם (טוב, אולי לא ממש אז, אבל נגיד לפני 30 שנה), המידע היה משאב מוגבל. אם רצית לדעת משהו, היית צריך לתפוס טרמפ לספרייה הלאומית בעיר רחוקה אחרת או רחמנא לצלן, לשאול מישהו בסביבה שיכול להיות לו מושג. ולא היו הרבה כאלה.

אבל אז הגיע מהפכת האינטרנט, ואיתה גישה לכל המידע בעולם. נהדר, לא? אולי. כי עכשיו, במקום להתמודד עם מחסור במידע, אנחנו מתמודדים עם הצפה של מידע. וכאן נכנסת לתמונה כלכלת הקשב. מודל כלכלי שבו תשומת הלב של אנשים נחשבת למשאב מוגבל ויקר ערך. בעולם שבו יש לנו גישה אינסופית למידע, מה שבאמת נדיר הוא היכולת שלנו להקדיש תשומת לב למשהו מכל הרעש הזה. זה קצת כמו להיות בחדר מלא באנשים שכולם צועקים את השם שלך. למי תקשיב? זו בדיוק הדילמה שכולנו מתמודדים איתה כל יום, כשפייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, נטפליקס וכל שאר ענקיות הטכנולוגיה מתחרים על הזמן שלנו.

כלכלת הקשב היא מודל כלכלי ממשי המשקף את המציאות הדיגיטלית בה אנו חיים, ומדגיש את החשיבות הגוברת של תשומת הלב כמשאב בעל ערך בעולם המודרני. אנחנו המוצר.

איך זה עובד בפועל?

בואו ניקח דוגמה פשוטה: פייסבוק. חשבתם שאתם המשתמשים שלהם? תחשבו שוב. הלקוחות האמיתיים הם המפרסמים שמשלמים לפייסבוק כדי להגיע אליכם. כל פעם שאתם גוללים בפיד, לוחצים על לייק, או צופים בסרטון, אתם נותנים לפייסבוק את המשאב היקר ביותר – הקשב שלכם. והם מוכרים אותו במחיר משתנה למפרסמים רעבי לקוחות.

זה כמו שוק קטן, אבל במקום לסחור בעגבניות וגבינות, סוחרים בשניות של תשומת לב. וכמו בכל שוק, גם כאן יש היצע וביקוש. ההיצע הוא מוגבל (יש לנו רק 24 שעות ביממה, אחרי הכל), והביקוש? הוא עצום.

למה אנחנו צריכים להיות מוטרדים מזה?

לא חידשתי לכם רבות לגבי הנושא. הגיוני וצפוי אם כי לא תמיד צף במודעות שלנו. אז בואו נעלה למודעות כמה השלכות פוטנציאליות שאולי כדי צריכות להדליק נורות אזהרה:

1. השפעה על פרודוקטיביות – כשאנחנו כל הזמן מוסחים, קשה לנו להתרכז במשימות מורכבות. קשה לנו להתחיל משהו ולסיים בזמן, אם בכלל. זה כמו לנסות לפתור משוואה מסובכת בהליכה בשוק סואן כשסביב הרוכלים מסדרים דוכני פירות וירקות, וכל כמה דקות מישהו צועק לך לבוא לראות.
2. השפעה על הבריאות הנפשית – הצורך המתמיד להיות "מחובר" ובעניינים כל הזמן מוביל לתחושות חרדה, דיכאון, החמצה מתמדת. כולם מוצלחים ורצים קדימה בחייהם ורק אתם נשארים מאחור.
3. השפעה על החברה – כשתשומת הלב שלנו מפוצלת כל הזמן, קשה לנו לנהל שיחות עמוקות או להתמקד בבעיות מורכבות. קשה לנו להחזיק מחשבה בבהירות לזמן ממושך. וזה לא רק אצלנו האזרחים הפשוטים. בעלי השפעה מכל התחומים חווים את אותם אתגרים במידה משתנה. ההשלכות יכולות להיות מרחיקות לכת, החל מיחסים בינאישיים וחברתיים, יכולת לפתור בעיות גדולות ועד לשינויים בשיטות משטר ושלטון.
4. השפעה על הכלכלה – זה כבר קל להסביר. חברות ענק שמצליחות לתפוס את תשומת הלב שלנו הן כמו ממשלות מסוג חדש. חשבו על גוגל, פייסבוק, טיקטוק. הן לא עוד חברות טכנולוגיה, הן אימפריות של קשב והנדסת תודעה.

איך לנהל את הקשב שלנו יותר טוב?

כלכלת הקשב היא לא סתם תיאוריה כלכלית מעניינת, היא המציאות שבה אנחנו חיים. ההחלטות שאנחנו מקבלים לגבי איפה ואיך להשקיע את הקשב שלנו הן בעלות משמעות עצומה, לא רק לחיים האישיים שלנו, לא רק לכיס שלנו, אלא גם לצורה שבה החברה והכלכלה שלנו מתפתחות. אתם לא סתם מבזבזים זמן. אתם מבזבזים את המשאב היקר ביותר שיש לכם. זכרו זאת בגלילה האינסופית הבאה שלכם בפיד כלשהו.

והנה כמה פעולות מעשיות שתוכלו לאמץ במאבק היומיומי הזה. ללמוד לומר "לא". קודם כל לעצמכם. לא כל התראה חייבת לקבל מענה מיידי. זה בסדר לכבות התראות. לנהל את הקשב – קבעו זמנים מוגדרים לרשתות חברתיות, במקום להיות מחוברים כל הזמן. יש המון אפליקציות שיכולות לעזור לכם להגביל גישה לזמנים מסוימים או למספר שעות שתגדירו. והכי חשוב, פשוט להיות מודעים.

פעם הבאה שאתם משתמשים באפליקציה "חינמית", זכרו, אתם משלמים עם המשאב הכי יקר שלכם. הזמן שלכם. האם זה שווה את זה?