בדרך למשבר פיננסי – חלק ב'

בפרק הקודם דיברנו על מצריים, ההבדל בין כסף למטבע והעובדה שיש נתק אדיר בין הכסף האמיתי (זהב) לבין השטרות המודפסים ללא הכרה.

חזרה למנהרת הזמן

הקדמה: הון אף פעם לא נכחד אלא מועבר, מדור לדור, בין אנשים, עסקים ומדינות. לכן כל משבר טומן בתוכו הזדמנות. ידע זה כוח, ידע נותן אפשרויות רבות יותר להתמודדות עם משברים. למידה של ההיסטוריה של הכסף תעזור לנו לצלוח משברים וגם אולי ליהנות מהפקר ההזדמנויות.

חוזרים אחורה במנהרת הזמן. עכשיו באמת. אתונה, הקהילה הראשונה שבה הופעלו מנגנונים של סחר בכסף, מיסים ושוק חופשי. דבר שאפשר להם להגיע לשגשוג בכל התחומים. מבנים הנדסיים עצומים ברמה שלא נראתה קודם לכן בשילוב אומנות ויופי. גם היום 2500 שנה מאוחר יותר ניתן להתרשם מאותם מבנים מדהימים. מה שמביא אותנו לשאלה הבאה: איך ציוויליזציה כל כך מתקדמת ומשגשגת נופלת? התשובה נמצאת באותה התבנית שרואים לאורך כל ההיסטוריה: תאוות בצע ומלחמות.

*** רקע למלחמה ***

לאחר הפלישה הפרסית בשנת 480 לפנה"ס האתונאים קראו למסע מלחמה כנגד הפרסים על מנת לשחרר את אחיהם באיים בים האגאי ובאיוניה. הספרטנים, הכוח הדומיננטי ביוון באותה תקופה, סירבו, ולכן האתונאים הרכיבו את הליגה האטית-דלית ללחימה בפרס. עם הזמן, כוחה של אתונה גדל והברית הפכה לאימפריה האתונאית. הגורם העיקרי למלחמה בין אתונה לספרטה היה החשש הספרטני מהתחזקות נוספת של אתונה לאחר יציאתה כמנצחת הגדולה במלחמה בפרסים בין 480 ל-449 לפנה"ס.

*** סיום רקע למלחמה ***

משתמשים במתכת זולה

בשלב הראשון של המלחמה אתונה איבדה גישה למכרות הזהב והכסף שלה. בהמשך, המון כסף זרם לצבאות וחיילים כדי שיצטרפו למאבק, חלק גדול מהצבאות האלה היו צריכים להגיע ממקומות מרוחקים מה שגרם להמון כסף לצאת מאתונה. דפלציה. מה נקסט? הצורך הגובר בכסף עבור המלחמה גרם להם להוריד את ערך המטבעות על ידי התכת מטבעות הזהב הקיימים וערבובם עם נחושת. לקחו 500 מטבעות זהב ויצרו 1000 מטבעות זהב משולב עם נחושת. קל. לקחנו 500, בזבזנו 1000 והנה מתחיל גירעון שמתגלגל. לאט לאט השימוש במטבעות נחושת גבר ומטבעות הזהב והכסף הפכו למשהו נדיר שאנשים שמרו לעצמם עד אשר יצאו ממעגל המסחר כמעט לחלוטין. מה קרה לאחר מכן? המון מטבעות נחושת היו שווים מטבע זהב אחד. חגיגת הנחושת הזו בסופו של דבר הביאה לניצחון ספרטה על האתונאים. וזהו אחד הסיפורים ההיסטוריים ביותר על המטוטלת שבין כסף עם ערך למטבעות שלא שווים כלום שבסופו של דבר קורסים וחוזרים לנקודת ההתחלה. אגב, גם בימינו עדיין מייצרים מטבעות בצבע כסף ובציפוי זהב. כולם יודעים שזה נחושת אבל האפקט הפסיכולוגי טבוע בנו איפשהו.

מלחמה זה טוב לכלכלה

המונח הזה או אם תרצו המיתוס מגיע מהאמריקאים. בזמן מלחמת העולם הראשונה וגם השנייה בזמן שאירופה הפכה את כל הכלכלה שלה לכלכלת מלחמה (האזרחים הפכו לחיילים, יצרני מכוניות ייצרו מכונות מלחמה, מפעלים יצרו כלי נשק וכ') היה צורך לייבא מזון ואספקה שונה מחו"ל. מארה"ב בעיקר. כך שהזהב של אירופה נשלח לארה"ב עבור סחורות ומזון. האמריקאים שתמיד הצטרפו למלחמות לקראת סיומן "נהנו" מהעושר הזה בזמן המלחמה. עד סוף מלחמת העולם השנייה החזיקה ארה"ב שני שליש מכמות הזהב בעולם. ואירופה מה? לא הרבה. ואז ארה"ב הזרימה דולרים לאירופה בהלוואות. הדולר אט אט הפך למטבע החזק ביותר ושימש כעוגן לשאר המטבעות המקומיים. מטבעות זרים מגובים על ידי דולרים שמגובים על ידי זהב. עד פה הגיוני. אז מה קרה שוב שהצטרכו להדפיס דולרים? מלחמה! קוריאה, ווייטנאם, וחגיגת הדפסות התגברה.

החגיגה נגמרת

בשנות ה-60 נפל האסימון לשארל דה גול, נשיא צרפת שהבין שלארה"ב אין מספיק זהב כגיבוי לכסף הרב שמסתובב בעולם וביקש לקבל זהב במקום הדולרים. מדינות נוספות קלטו את העניין ומשכו זהב גם כן. תוך 10 שנים איבדה ארה"ב 50% מכמות הזהב שלהם. אז מה קורה עכשיו? יש כמות מאוד גדולה של דולרים בארה"ב ומעט מאוד זהב. במידה ודורשים נוספים היו מגיעים לקבל זהב במקום דולרים (ואנחנו יודעים שאין באמת כזה) הכלכלה העולמית הייתה קורסת. אז מה עשו הבוסים הגדולים, יצאו בהצהרה שהדולר לא נסמך יותר על זהב או כל סחורה בעלת ערך אחרת, ויוצאים לדרך חדשה. כסף פיאט. מערכת כספים שבה ערכו של הכסף קיים מתוקף חוק מדינה. הממשלות אינן מתחייבות לפצות איש על אובדן ערך, ואם תגיעו לבנק ישראל ותבקשו להחליף את שטר ה-200 שקל שלכם במשהו אחר, כמו זהב או נכס מוחשי, תקבלו בעיטה בתחת. סליחה על הצרפתית. העובדה ש-200 שקל שווים 200 שקל מבוססת רק על דבר אחד – אמון. אמון של הציבור בממשלה ובאחריות שלה כלפי האזרחים, ואמון של הציבור בינו לבין עצמו. ייפי היי.

הו הו, איך שגלגל מסתובב לו

אז היסטורית, בכל 30-40 שנה קורה משהו גדול שמאפס את ערך המטבעות ומתחילים מערכת כלכלית חדשה. אנחנו אוטוטו שם והקורונה בטח לא עזרה להאט את התהליך. אנשים כבר מתחילים לאבד אמון במערכת, בזה שהמצב הכלכלי קשה אבל הבורסה שוברת שיאים. וזהו אחד הסימפטומים למשבר כסף גדול שמתקרב אלינו. זה שהזהב במגמת עליה (למרות המימוש של החודש האחרון) מתמדת זהו סימפטום נוסף שמרמז על אותה התוצאה.

זה לא הסוף חברים, יש עוד כמה פרקים בדרך. ומבטיח שבסוף גם יהיו תובנות פרקטיות. מודיע מראש – חלק מהן לא יהיו ישימות לרובנו. נעשה מה שאפשר.

מעבר לחלק ג' בסדרת המאמרים "בדרך למשבר פיננסי – חלק ג"