הרגלים של אנשים עשירים ומצליחים
ינואר 17, 2021
תכנון פיננסי לתא משפחתי
ינואר 17, 2021
אנשים שמתעסקים בפיננסים וגם כאלה שלא אבל עם ראש פתוח וקצת הגיון מרגישים שמשהו לא בסדר עם הכלכלה העולמית. נגמרו הימים שמשפחה יכולה לשרוד עם משכורת אחת. אפילו עם שתי משכורות נהיה קשה.
התרמית הגדולה
ואיך לא, פוליטיקה. בכל קמפיין בחירות תשמעו הצהרות כגון "תצביעו לי ואני אוודא שהממשלה בראשותי תספק לכם יותר דברים בחינם או הקלות מסוימות מאשר היריב שלי" ככה זה. הצהרות לא עולות כסף. אבל אם ממשים אותן זה עולה כסף והרבה.
אז הפוליטיקאי נבחר והקואליציה מוציאה לפועל את המדיניות על ידי הצבעה שאומרת שהוצאות המדינה יהיו גדולות מהכנסותיה. כדי לשלם על ההוצאות האלה בנק ישראל לצורך העניין מנפיק אגרות חוב (שם מהודר יותר להלוואה). אגרת חוב שאומרת – "תלוו לי טריליון שקלים היום ואני מבטיח שתוך 10 שנים, תקבלו בחזרה את הטריליון פלוס ריבית". חשוב להבין שהחובות הללו יוצאים מהכיס שלי ושלכם ושל הדורות הבאים לבוא על ידי מיסוי וגזרות עתידיות. מוכרים את הכסף העתידי שלנו עבור ההווה.
עוד קצת על התהליך.
בנק ישראל (או משרד אוצר, שניהם עושים את זה. לא קריטי לדיון). הנפיק אגרות חוב ועכשיו מקיים מכירה פומבית שלהן, מגיעים הבנקים הגדולים בעולם ורוכשים חלק מהגרעון הלאומי שלנו. התוצאה -> בנקים מתעשרים, החוב הלאומי גדל. הבנקים מחויבים לשמור במלאי חלק קטן מהכסף שמופקד אליהם, המשכורות והחסכונות שלנו – יחסי רזרבה\נזילות.
*** הסבר קצר על חובת הנזילות ***
הוראת חובת הנזילות היא אחת ההוראות הבודדות אשר מפורסמות בחוק בנק ישראל (סעיף 38) אך חלות על בנק מסחרי שכן ההוראות החלות על בנק מסחרי מפורסמות בהוראות "ניהול בנקאי תקין" ולא בחוק בנק ישראל. מכאן ניתן ללמוד על חשיבותה של ההוראה מצד בנק ישראל. בישראל קיימת חובת נזילות של 6% על פיקדונות עו"ש ופיקדונות הסגורים עד שבוע. חובת נזילות של 3% מחויבת על פיקדונות של שבוע ועד שנה. בישראל אין חובת נזילות על פיקדונות בני שנה ומעלה.
*** סיום הסבר קצר על חובת הנזילות ***
מתרגמים למספרים:
הפקדנו משכורת של 10000, לבנק מותר לקחת 9400 שקל ולהלוות אותם (ללא ידיעתכם). 600 ישמרו כרזרבה למקרה שנצטרך למשוך חלק מהכסף. ה9400 האלה עוברים למישהו אחר שמפקיד או משלם עבור נכס\שירות ומתוכם שוב 6% הולכים להלוואה למישהו אחר וכך נוצר הר כספים שבנוי על כרעי תרנגולות (מודה, משפט בלי הרבה הגיון, אבל אין פה הרבה הגיון במה שקורה בכל מקרה).
נחשו כמה אשראי אפשר לייצר מעשרת אלפים שקלים עם רזרבה של 6%? למה לנחש, חישבתי לכם – כמעט 156000. שמייח. 
למעשה 94% מהכסף שקיים לא נוצר על ידי הממשלה אלא על ידי הבנקים בגיבוי הממשלה. רגע, אז מה הבעיה עם האשראי הזול הזה וכמויות הכספים האדירות שמושלכות על הציבור? זוכרים את הפרק הראשון? הכסף הזול הזה מנפח מחירים של מוצרים ושירותים .
בגלל ניפוח המחירים לא נותר לנו אלא לעבוד יותר קשה, להזיע, להקריב את הזמן והכישרון שלנו לדאוג לעוד מקורות הכנסה. לא סתם יש הייפ סביב "ריבוי מקורות הכנסה", זהו צורך קיומי. אין ברירה אחרת. החוב כל כך גדול שאין מספיק כסף לשלם אותו, וכך זה מתגלגל ומתגלגל. הכלכלה דורשת רמות עולות וגדלות של חוב רק בשביל להמשיך לתפקד.
האם הדולר הוא כבר לא מטבע העתיד?
בעשר השנים האחרונות יותר ויותר ארצות עוקפות את השימוש בדולר על ידי מסחר ישיר ביניהן או על ידי החלפת סחורות. אירן ועירק החלו למכור נפט ביורו או בתמורה לזהב וסחורות אחרות. הודו ויפן עושים את אותו הדבר.
בשנים האחרונות חלק ממדינות אפריקה לא אפשרו שימוש בדולר. בזמביה הייתה תקופה שסחר בדולר היה מוביל לכלא.
החל מ2010 יש רכישה מסיבית של זהב בכמה מדינות, המובילות שבהן הם גרמניה, איטליה צרפת ורוסיה. אגב, לארה"ב עדיין יש את כמות הזהב הגדולה ביותר. ברגע שבעיית האמון הזו בדולר תתעצם מדינות פשוט לא יסתמכו על הדולר יותר ויחפשו "סטנדרט" חדש להסתמך עליו. אנשים יאבדו אמון בנייר שעליהם הוטבעו השטרות והנה לכם קריסת קלפים של מגדל. וכאוס.
האם אפשר לחזור לסטנדרט של זהב פיזי כמטבע מוביל?
לא יודע. מצד אחד כמות הזהב מוגבלת כך שאי אפשר לעשות מניפולציות כמו הדפסות בלתי הכרה. אבל איך מאחסנים זהב? מה עם המשקל שלו? בעולם טכנולוגי ומתקדם כמו שלנו יש לזה פתרונות. בדיוק כמו מטבעות דיגיטליים. או בערך. הזהב יישב בבנקים המרכזיים ורק הבעלות עליו תשתנה, זה יכול להיות בקילוגרם, גרם או ננוגרם. בדיוק כמו שמעבירים כסף בביט או בפייבוקס כך ניתן להעביר בעלות על זהב וירטואלי. שהכלכלנים ישברו את הראש.
סיכום חלקי (כי המשך יבוא…)
מתחיל להיווצר משבר אמון בדולר ובשטרות אחרים. הדפסות של שטרות ללא הכרה או גיבוי כלשהו, מקרבות אותנו לקץ המערכת הכלכלית הקיימת..
בפעם הבאה שאתם שומעים שהממשלה מנפיקה אגרות חוב, תבינו שזה הולך לצאת מהכיס שלכם עבור מיסים. ואם לא שלכם, אז של ילדיכם ונכדיכם והדורות הבאים.
