השקעה פאסיבית פשוטה

בתקופה בה כולם ניסו לנצח את השוק עם בחירה במניות שיביאו רווח גבוה ואז לגבות על כך עמלות יקרות, חשב בחור אחד שזה עתה פוטר בעקבות מאבקי כוחות בחברה שבה עבד "למה לא לחקות את מה שהמדדים עושים ולא לנהל כלום?" השנה היתה 1974 ולבחור קראו ג'ון קליפטון "ג'ק" בוגל. המחשבה הקטנה הזו הפכה לאחד מרעיונות ההשקעה הרווחים ביותר של המאה שלאחר מכן, ואחת מחברות ההשקעות המוערכות בעולם.

חלוץ ההשקעה הפאסיבית

ג'ון קליפטון "ג'ק" בוגל היה המייסד והמנכ"ל של קבוצת ואנגארד, מחלוצי ההשקעה הפאסיבית, ויוצר הקרן המחקה הראשונה. הרעיון של בוגל היה שבמקום לנסות לנצח את השוק ולגבות עמלות גבוהות, כדאי ליצור קרן שתנסה לחקות את תוצאות המדד אחריו תעקוב, מתוך מחשבה שבטווח הארוך הניסיון לחקות את תוצאות השוק יביא לתוצאות טובות יותר, עם פחות סיכון ופחות עלויות למשקיעים מאשר קרן המנוהלת באופן אקטיבי ומנסה להביס את המדד. בתחילה הרעיון התקבל בביקורתיות, אך כעת ואנגארד היא בין חברות ההשקעה הגדולות בארצות הברית, והקרנות המחקות הפכו לפופולריות והביאו להורדת עלויות בכל התעשייה הפיננסית.

רווחי העבר אינם מבטיחים תשואות עתידיות

בכל שנה, באזור דצמבר בואכה ינואר יהיו פנים חדשות ומחויכות בחזית כל אתר פיננסי: מנהל הקרן שהכתה את השוק, בית ההשקעות המצליח ביותר, אנליסט השנה, וכל השיט הזה. לא בקטע של זלזול חלילה. נדיר שתראו את השמות חוזרים שנה אחרי שנה. ועזבו את הביצה הקטנה שלנו. מה הסיכוי לדבר כזה בארה"ב לדוגמא? רק בגלל שלמנהל קרן מסוימת יש שנה פנומנלית זה לא מרמז על כך שיוכלו לשחזר זאת בשנה הבאה. זו אחת הסיבות שמתוך 355 קרנות הנאמנות שהיו קיימות בשנת 1970 נותרו רק 34 כיום. מדגיש את גודל השחיקה והעובדה שרב הקרנות אינן מצליחות לאורך זמן.

להשקיע באינדקס

במקום לשלם עמלות מופרזות כדי לראות את מנהל הקרן שלך עושה עבודה גרועה ומקבל פחות מתשואת השוק הממוצעת, קרנות אינדקס הן חלופה מצוינת. כן, אני מכליל. כן, יש כנראה יוצאים מהכלל, אבל מחקריו הרבים של בוגל איששו את הדבר הזה, אז מי אני שאתווכח.אינדקס הוא רשימה של מניות או אגרות חוב המורכבות על בסיס מערכת משותפת כלשהי. על הסנופי בטח שמעתם (S&P 500) זהו האינדקס הפופולרי בעולם וכולל רשימה של 500 המניות המובילות בארה"ב.

קרן אינדקס עובדת כמו קרן נאמנות טיפוסית. אך במקום שמנהל קרנות נאמנות ינהל באופן פעיל את ההשקעות בקרן, קרן אינדקס פשוט קונה את כל המניות של המדד אותו היא מנסה לחקות. מכיוון שאין הנהלה, אין כמעט עמלות, ומכיוון שהן דוגמות את המדד כולו, צפויה צמיחה איטית ומתמדת. עולם צומח וכ'. גם אין פה משחקי מכירה\קניה רבים כמקובל בקרנות אקטיביות שלעיתים מובילה לתנודתיות ולקיבוע הפסד.

הפשטות שבבחירה

מכיוון שכל קרנות האינדקס עובדות על פי אותם עקרונות ומבטיחות תשואות בדומה לשוק המניות הכולל (שנותן ממוצע של 8% בשנה), ההימור הטוב ביותר שלנו הוא קרן המדד הזולה ביותר שניתן לרכוש. יש ניואנסים אבל הכותרת מדברת על פשטות אז ניצמד לזה. לפני כמה שנים אחת ה"יריבות" העסקיות של ואנגארד, "פידליטי השקעות" השיקה את קרן המדד הראשונה ללא דמי ניהול, והשלימה את המירוץ לחיסכון בעלויות שבוגל התחיל לפני עשרות שנים.

בעשרות השנים האחרונות "קנה והחזק" היא אסטרטגיה מקובלת ואף מובילה שמקדשת את יתרונות הריבית דה ריבית. פשוט.