להשקיע זה פשוט אבל לא קל
מאי 1, 2022עזרה והכוונה מאיש מקצוע
מאי 17, 2022אני זיק, בן 37, שכיר בהייטק ובלוגר אנונימי. לפני 3 שנים בחנתי כקוריוז התכנות של יציאה לחופש כלכלי (תיכף, אפרט מה זה בכלל) וגיליתי לתדהמתי שאת הטרנספורמציה הזו אוכל לעבור תוך כ-6 שנים (דאז ו-3 נכון להיום).
מאז לקיתי בטירוף מסוים, יש שיאמרו, הכנתי תוכנית מפורטת ככל הניתן ויצאתי מבלי שוב אל המסע הגדול של חיי אל עבר חופש כלכלי וגדיעת תלות בתלוש השכר.
מהו החופש הכלכלי שלי?
אין מונח שלובש פנים רבות יותר מחופש כלכלי. ברוב המקרים נקשר הוא לרמת חיים מסוימת שבה ניתן להרשות לעצמך גם את מה שאתה לא באמת צריך. בהיותי נון-קונפורמיסט אני מסרב להצמד להגדרה מוכתבת. אפילו אם לעיתים זה מוביל לתובנות שלא תואמות את הקונצנזוס המקובל.
בחופש כלכלי אותו אני מנסה להשיג, אני מסרב לחשוב על מספר, אני חושב רק על אורח חיים. המספר הוא פועל יוצא של אורח החיים הזה. ככל שאורח החיים שאני רוצה דורש משאבים פחותים, כך הזמן אל החופש מתקצר. מי שניחן, כמוני, ביכולת ליהנות ממעט, יוכל למצוא עצמו כפסע מחופש. אחרים שזקוקים למשאבים גדולים בשביל לקיים את אורח החיים שלהם ימתינו יותר, אלא אם יסגלו יכולת ליהנות מפחות.
כך או אחרת, חשוב שלא תהיה תחושת הקרבה באורח החיים אלא כמיהה אמיתית אליו. אין בעיניי משמעות לחיות חיים עלובים כדי שניתן יהיה לומר "פרשתי". אני גם מסרב להישאב לראיה דיכוטומית של העולם שלפיה יש לחיות את החיים בהווה בצורה אומללה לטובת עתיד טוב יותר. ההתבוננות צריכה להיות רציפה שלפיה ההווה הוא כזה ששווה לקום אליו, אך הוא משמש גשר אל עבר עתיד טוב יותר.
מנגד, למרות שיש תפיסה נפוצה שלפיה "חיה את ההווה כאילו שהוא החופש שלך", הבחירה שלי היא כן להגדיר את החופש הכלכלי כרמה גבוהה ביחס לזו הנוכחית. בקונסטלציה אחרת של רמה יוניפורמית בין ההווה והעתיד, חופש כלכלי לא יהיה ערך שניתן יהיה לשאוף אליו שכן הוא יהיה המציאות הנוכחית.
זה מוביל אותי לקביעה שחופש הוא דרגה נעלה יותר מזו שאני מצוי בה כעת. כזו שיש לשאוף אליה, אם כי בצורה מדורגת, מבלי להפקיר הווה שניתן לתעלו לחיים שלמים.
על כן, כשיצאתי למסע אל החופש, הגדרתי לעצמי חופש כיעד שיקיים את התנאים הבאים:
- הזמן יהיה בשליטה מלאה שלי. אולי השעון המעורר לא יעלם אך ניתן יהיה להעלימו אם אחפוץ בכך.
- רמת העניין תהיה בבעלות מלאה שלי. זה לא אומר לעבוד בעבודה משמימה בהווה אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שעבודות "רווחיות" עלולות להיות מלוות ברמת סיפוק לא אידאלית. לכשאגיע אל היעד לא תהיה מעולם פשרה על רמת העניין שלי בעיסוק, מאחר ומיקסום תלוש השכר לא יהיה אילוץ מוביל.
אז על אף שההווה שלי מלא מרוב הבחינות, העתיד יהיה טוב עוד יותר. הטוב יותר הזה, שבו אני מעצב את מציאות חיי כצייר שמצייר תמונה הוא החופש הכלכלי שלי. הזייתי ככל שזה ישמע, זה המצב.
איך אגיע לחופש כלכלי
הדרך שלי מבוססת על מספר קווים מנחים:
- יש חשיבות לכימות – מבלי לכמת יעד אין למה לשאוף. על כן, יש חשיבות רבה לקביעת יעד מדיד וביצוע בקרה אחרי ההתקדמות אליו. בכדי לבצע זאת, הקמתי מחשבון ייחודי (קישור בחלק האחרון) שבו אני נעזר בעצמי ובו גם יכולים להיעזר אתם בדרככם לחופש כלכלי.
- יש גבול לפירוט – השאיפה של המין האנושי לוודאות מטשטשת פעמים רבות לנוכח עובדה פשוטה – ודאות לא קיימת. ברגע שמשלימים עם זה, אז מראש מוותרים על ניסיון לדייק יתר על המידה. יכולת חשובה שסיגלתי ואני ממליץ גם לכם לסגל היא של קביעת רמת דיוק סבירה לתוכנית שלכם שאין כל היגיון בביצוע מעבר לה מאחר וסטיית התקן של החיים עצמם גדולה יותר.
- ניסוי, טעיה ובקרה – המסע שלי מתנהל בניסוי וטעיה מתמידים. החיים מזמנים הפתעות טובות ורעות שטורפות את ההנחות שנלקחו, מי לטובה ומי לרעה, מי יותר ומי פחות. על כן נדרשת מצידי בקרה מתמדת על התהליך. הבקרה מורכבת משני תהליכים. התהליך הכמותי שלפיו אני מכמת מחדש את השווי העדכני, ההכנסות, ההוצאות בהווה ובעתיד. התהליך הרגשי שלפיו אני מתכנן בפירוט הולך ונבנה את שאני עשוי לעשות בעוד כ-3 שנים. ככל שהיעד מתקרב ויתקרב אגביר את קצב ביצוע ההכנות בכדי לאפשר מעבר חלק אל השיגרה החדשה.
- אין מנוס מביצוע ויתורים בהווה לטובת העתיד – השאלה היא שאלת המינון של הויתור ואותו כל אחד יגדיר לעצמו. הויתורים אותם אני עושה הם בעיקר ויתורים בעיני החברה ולא בעיניי, על כן, מבחינתי אלו אינם ויתורים כלל. נופשים דלי תקציב, זוג סנדלים בודד עימו אני מסתובב 4 שנים (תדרש החלפה בקרוב) כולל לאירועים, לעבודה ולטיולים, דגש על בישול ביתי, מיעוט של אכילה בחוץ, רכב מיני ידני בודד למשפחה ששוויו כ-10 אש"ח, צמצום לכ-0 של מוצרי צריכה שהם בגדר מותרות.
- המקרה שלי כמשל – מאחר ואני רואה בחופש ערך עליון שלעניות דעתי כל איש ואישה צריכים לשאוף אליו, החלטתי לבצע תיעוד מדוקדק של המסע בכדי לספק רפרנס לאחרים. התיעוד שלי מופיע כיומן מסע מסודר ובו ניתן לעקוב אחר אופן כתיבת התוכנית ובקרה עליה, וגם על הקשיים והלבטים שמתעוררים תוך כדי המסע. באופן זה הקוראים יכולים לקבל הצצה למסע שמתגולל בזמן אמת כדי שאולי ישמש כהשראה גם עבורם. ולא, זה לא אומר שניתן או צריך לשכפל את אשר אני עושה. אחרי הכל יש אינסוף דרכים לחופש כלכלי ואינסוף ביטויים של חופש כלכלי. אבל, hey, אני איש משפחה עם ילדים, פוסע בצעדי ענק לפרישה לפני גיל 40. זו הוכחת התכנות לחופש בתנאי מציאות ממוצעת לכל הדעות ולא רק כזה שהוא נחלתם של הייטקיסטים רווקים.
- העדפת חופש מסוכן על פני עבדות שלווה – שוב אדגיש שאיני עבד אלא הדימוי הזה נבחר רק בכדי לשרטט את ההבדל בין שני מצבי הקיום, הנוכחי והעתידי. התוכנית שלי גבולית, בהיבט שהחופש יושג כשהוצאות היסוד יכוסו ללא שולי ביטחון. אני חושש מהקרבת שנים מיותרות בהמתנה לחופש יותר משאני חושש מכישלון התוכנית לכשאצא לחופשי. אחרי הכל, חלק מלהוציא לפועל מהלך שכזה הוא גם להאמין ביכולת שלי לתת מענה להפתעות שהחיים יזמנו. הפתעות ושינויים אינם הפרעות למציאות אלא הם המציאות עצמה. וודאות של 100% לא תהיה והשלמה עם הבנה זו היא הכרחית בכדי לסמן את הקו בין העבדות והחופש. אני החלטתי לעשות זאת באופן ההדוק ביותר שניתן. מסוכן יש שיאמרו, אך מי שישאף לודאות מוחלטת לא יפרוש לעולם.
- Long על אופטימיות – זה אולי הכלל המנחה החשוב ביותר. הרבה דברים השתבשו וכנראה שעוד יותר דברים ישתבשו. השוק לא תמיד משתף פעולה, יש הוצאות חריגות לעיתים, ההכנסות לפעמים סופגות מהלומות. אם להיעצר בלדוש בכל אלו המסע יעלה על שרטון. בכדי להמשיך בדרכי, אני מקבל כאקסיומה שדברים יסתדרו. זה לא אומר לעבור למצב של טייס אוטומטי. זה כן אומר, להמשיך לפי התוכנית, לכיילה במידה הצורך, ולא להתקע יתר מדי על המידה על מהמורות וכן להאמין בהמשך שגשוג כלכלי של המין האנושי.
מה תעשו עם זה הלאה?
אני משוכנע שחופש כלכלי יכול להיות בהישג ידו של כל אחד ואחת מכם. בכדי שהדבר יתאפשר, העיזו לחלום את החופש ולשרטט קווים לדמותו. החופש תופס גוף וצורה שונה עבור כל אחד.
- כשלב ראשון, ואולי החשוב ביותר, דמיינו את המציאות שהייתם רוצים לחיות בחופש. אין כל הכרח שמציאות זו תכלול קוויאר ומטוס פרטי, למרות שאם זו התגשמות החופש שלכם, מי אני שאתווכח. קחו את הזמן לזקק את הרעיון ולהבין מהו באמת החופש שלכם. עבור אחד החופש הוא רק היכולת להפסיק לעבוד מבלי לעשות זאת בפועל, פשוט כי אוהב את אשר הוא עושה. עבור מישהי אחרת החופש זה מעבר למשרה של יומיים בשבוע בעיסוק שוחק פחות ופיתוח תחביב של אפיית עוגות ביתר הזמן. עבור מישהו שלישי החופש הוא התפטרות מהעבודה הנוכחית לטובת התמסרות מלאה לטריאתלון. אלו רק דוגמאות, שמה שמשותף לכולן הוא שהפורש ימצא אחרי הגשמת תוכניתו במציאות של עיסוק 100% מהזמן רק במה שהוא רוצה מבלי שהוא תלוי בקבלתו של תלוש שכר. ברגע שהמרת זמן לכסף אינה חיונית לקיום, ניתן לנצל זמן זה לעיסוקים שמסבים הנאה.
- השלב השני יהיה קביעת יעד כמותי. לקביעת יעד כמותי יש חשיבות גדולה. תדרשו לשערך את ההוצאה הדרושה לקיום אורח החיים שדימיינתם. שימו לב שלא בהכרח מדובר באותה הוצאה שאתם מוציאים כעת. אינכם בטוחים מה יהיה בעתיד? אף אחד לא באמת יודע. בצעו את השערוך הטוב ביותר שאתם מסוגלים ותקנו בהמשך. בקירוב גס, השווי הנקי הכולל שלכם (נכסים פחות התחיבויות) לרבות פנסיה שיאפשר את החופש הוא 300 כפול ההוצאה הזו.
- בשלב השלישי ודאו שיש לכם הכנסה פנויה שיכולה להיות מנותבת להשקעות. במידה וזה לא המצב, עברו באופן יסודי על כל ההוצאות שלכם, וחתכו משם את מה שלא באמת תורם לרמת האושר שלכם ואני משוכנע שיש סעיפים רבים כאלה.
הערה: במידה ורובץ עליכם חוב צרכני, חסלו אותו לפני שמתקדמים לכל שלב אחר. עשו זאת בכל מחיר, אפילו אם משמעות הדבר היא פגיעה זמנית וממוקדת ברמת החיים שלכם. Desperate times take desperate measures. - השלב הרביעי הוא בחירת אפיקי השקעה מניבי תשואה לכסף הפנוי שלכם כדי שיתחיל לעבוד החל מעכשיו וימשיך ביום מן הימים לעבוד ולממן את הפרישה שלכם באופן פסיבי. אין גבול לכמה ניתן לסבך ולתחכם את זה. לא כל אחד חייב לעשות פליפים בג'ורג'יה, אם כי זו גם אפשרות. בחרו את תוכנית ההשקעה באופן שמתאים לכם. התמקדו באפיקים שמעניינים אתכם ושיש לכם ידע לגביהם או מוטיבציה ללמוד אותם. לאורך זמן ניתן להתמיד רק באפיקים שלבכם שלם איתם. זה יכול להיות פשוט כמו גמל להשקעה, טיפה מורכב יותר כמו תיק השקעות בניהול עצמי וזה בהחלט יכול להיות משולב עם נכסי נדל"ן בארץ ובחו"ל.
- השלב החמישי הוא שלב השערוך המדויק יותר והבקרה על התהליך. תוכלו להזין את כלל הנכסים וההתחיבויות שלכם למחשבון הפרישה המוקדמת ולקבל שערוך של הזמן שתגיעו לפרישה מוקדמת. בצעו זאת באופן איטרטיבי אחת לכמה זמן ותקנו את המסלול בהתאם.