סין – המשבר הדמוגרפי (חלק א')
מאי 23, 2021
עושים סדר עם האינפלציה
יוני 4, 2021
בקיץ 1954 הוצף נהר היאנצגה ומעל 30 אלף איש נהרגו באחד מאסונות הטבע הקטלניים ביותר שידע סין. מקום סמלי ואחד ממרכזי ייצור האורז, טקסטיל ועוד. האסון שלא הגיע בטיימינג טוב (5 שנים בלבד לאחר הקמת הרפובליקה העממית של סין) תדלק אמונות טפלות בנוגע למהפכה. גם בסין לאירועים כאלה ישנה משמעות מיסטית.
הזדמנות פוליטית
במקום לתת למשבר להוות כתם על האומה המתחדשת, ניצלה זאת מפלגת השלטון לתעמולה פוליטית ולתאר את הטבע כאויב משותף שיש לשלוט בו, ועליו. שנתיים לאחר השיטפונות הוקם סכר אדיר שהגביל את תנועת המים. ההגבלה הזו שנועדה להגן מפני אסונות מים הביאה איתה אפקט שלילי אחר, הגבלה על תנועת המזון, סחר, אנרגיה תחבורה ועוד. אבל נעזוב את זה בצד לרגע. זה לקח כמה עשרות שנים ובשנת 2003, החזון שנקרא "קיר האבן" הוגשם והביא לשליטה מלאה על הטבע. על נהר היאנצגה.
הדומיננטיות ההנדסית של סין הוכיחה לעולם למה היא מסוגלת. ומצד שני, בעשרות השנים שלאחר מכן נכחדו והתייבשו עשרות אלפי נהרות. זרימת הנהר הצהוב (עוד נהר מרכזי בסין וגם הפס הצהוב שמופיע בדגל המדינה אם אי פעם שאלתם את עצמכם מה זה) היא כעת רק 10% ממה שהיה בשנות הארבעים, מה שמעמיד גם אותו בסכנת ייבוש והכחדה.
הבעיה של הצפון
אז מתפתח פה משבר מים גדול שיכול לאיים על הישרדותם של הסינים. העניין הוא שלא חסר מים בסין, היא חמישית בעולם למדינות בעלי מקורות מים מתוקים וראשונה בעולם באורך נתיבי המים (כפול מכל אירופה לצוורך הפרופורציות).
לא כל סין סובלת ממחסור במים, הדרום עדיין זוכה בכמות משקעים גדולה בעוד שבצפון די יבש. החלוקה היא 80% מהמים בדרום ורק 20% בצפון למרות שחבלי הארץ האלה די שווים בגודל האוכלוסייה ובתוצר לנפש. הרבה מזה קשור לחקלאות. רצה הגורל ודווקא בצפון היבש ישנן יותר אדמות חקלאיות מהדרום הרטוב. אז חקלאות זה היבט אחד. אנרגיה זה כבר היבט קצת יותר דרמטי. 97% מייצור חשמל דורש מים בצורה כזו או אחרת (נכון, ישנם מגמה של מעבר לאנרגיה חלופית, מתחדשת, אבל יקח זמן לספק חלופה אמיתית למצב הקיים).
בייג'ינג מתייבשת
בשנת 2016 הודיע ראש עיר בייג'ינג כי לא ניתן לאפשר לאוכלוסיית העיר לגדול מעל 23 מיליון תושבים בדיוק מסיבה זו, חוסר במים. מקורות המים הראויים לשתיה (או להתפלה) הולכים ופוחתים. מעל 50% מהמים מזוהמים ברמה שלא ניתן לעשות בהם שום שימוש יעיל לאדם. הידעתם שמעל 80% מהמים שאנחנו שותים בישראל מקורו בהתפלה של מי מלח? האם זה פתרון עבור סין? יתכן, אבל המשמעויות הן אדירות למדינה כזו גדולה:
- צריך הרבה יותר מים (לא מזוהמים) בכדי להתחיל את התהליך.
- התפלה זקוקה להמון אנרגיה ומקורות האנרגיה העיקריים של סין מגיעים מפחם. ופחם זקוק להרבה מאוד מים.
פלא הנדסי מיותר
אוקיי, אז מה הבעיה לנתב מים מהדרום הרטוב לצפון היבש? ב2002 הסתיים פרויקט אדיר של תכנון והטמעת נתיבי מים המורכבים מ2700 קילומטרים של תעלות ונתיבי מים מלאכותיים. גם היכולת הבלתי נתפסת הזו כנראה ולא תפתור את משבר במים. הדרישה למים שגדלה בעקביות לא עומדת בקצב ההזרמה (שמגיע לרבע מהביקוש האמיתי והעתידי). תוסיפו לזה מחירי מים מהנמוכים בעולם ומכאן בזבוז צרכני (לדוגמא, שיטת ההשקיה הנפוצה ביותר של חקלאים היא הצפה של שדותיהם).
תראו את האירוניה, פרוייקט הנדסי מורכב ויקר שתכנונו וביצועו לקחו עשרות שנים משמש רק לפלסטר כאשר היה אפשר להעלות קצת את מחירי המים בכדי לייעל את השימוש הבזבזני בהם. אחת מהסיבות לכך היא המספר הגבוה ביותר של מהנדסים בתפקידים בכירים בממשל הסיני. מי אמר ממשל בעייתי?
