עושים סדר עם האינפלציה

בתקופה האחרונה מדברים המון על אינפלציה. במגזינים כלכליים, בהפסקות עשר של חוגים למנהל עסקים, וגם בסביח של עובד (כמה כמה בדרבי?). הקללה (או ברכה, נסביר אחר כך) שנקראת "אינפלציה" היא בסך הכל מהלך די נורמלי של הכלכלה.

מהי אינפלציה?

המונח אינפלציה מקורו במונח הלטיני "inflare" ופירושו לנפח\לפוצץ. אינפלציה מתרחשת כאשר המחירים הממוצעים עבור מוצרים ושירותים עולים לאורך תקופה מסוימת, מה שאומר שערך הכסף פוחת. אתם מתפנקים בקפה ומאפה בארומה בדרך לעבודה, עד לפני כמה שבועות שילמתם 18 שקלים בכיף ופתאום גיליתם שהמחיר עלה ל20 (כוס אומו). הכסף שלכם שווה פחות.

אין מה לעשות, לדולר בשנת 1950 היה כוח קנייה זהה ל12 דולר בימינו (אל תתפסו אותי בסנט). קצב האינפלציה הוא אחוז העלייה במחיר הסחורות בשנה והיא נמדדת על ידי מדד המחירים של הלמ"ס (ישנו סל מוצרים שנבדק כל חודש וממנו נגזר מדד המחירים לצרכן). עד כה פשוט.

שולטים באינפלציה

האינפלציה נשלטת בעקיפין באמצעות מדיניות מוניטרית. כאשר האינפלציה גבוהה מדי, מצננים אותה על ידי העלאת ריבית. כאשר האינפלציה נמוכה מדי, מוזילים את הריבית בניסיון לעודד צמיחה.

שייהנו, איך זה קשור אלינו? קשור. אם השכר שלנו לא עולה באותו הקצב שבו הכסף מאבד מערכו ישנה פגיעה באיכות חיינו, ומשם הצריכה פוחתת, עסקים נסגרים, העולם קורס לתוך עצמו. לא באמת. אבל הבנתם את הרציונל.

אינפלציה בישראל?

בחמש השנים האחרונות האינפלציה הממוצעת עמדה על 0.2% ובעשר השנים האחרונות על 0.5% בלבד. אגב, יעד האינפלציה של בנק ישראל עומד על 1%-3% בשנה. קיימות כמה סיבות לעליית אינפלציה כרגע:

1. הסיוע הממשלתי למשק הזרים המון כסף לשוק.
2. משקי בית רבים דווקא שיפרו את מצבם הכלכלי בתקופת הקורונה מהסיבה הפשוטה שלא היה על מה לבזבז. ולא מדובר על השטויות שהזמנתם בעלי אקספרס (דווקא נחמד הכיסוי הגה עור ברדלס אסייאתי שקיבלתי).

אז יש לנו הרבה יותר כסף בשוק, וגם חסכון גדול יותר של משפחות רבות. מוסיפים ביקושים כבושים הודות לסגרים ולפיצוי האישי והמשפחתי ויש לנו הכנה לזינוק בביקושים ובקשר ישיר גם עליות מחירים. אז בחודשים האחרונים רואים מגמה של עלייה ברמת המחירים (בעיקר בסעיפי הלבשה, תרבות ובידור, תחבורה, ריהוט וציוד לבית. וגם הארחה, נופש וטיולים שעלה בכ10%). הגיוני או לא?

אחת השאלות שמטרידות את הכלכלנים בימים אלה היא "האם האינפלציה הנוכחית היא באמת תוצר של הביקושים הכבושים או שזוהי תחילתה של מגמה שמבשרת על שיווי משקל חדש ורמות מחירים שיגדלו עם הזמן?" שאלה טובה. זמן יגיד. אם נסתמך על מחלקות המחקר של הבנקים מדובר במשהו זמני שיחלוף ונחזור לרמות אינפלציה אפסיות שהכרנו מהעשור האחרון.

ומה לגבי כמה עובדות היסטוריות ומגניבות לגבי אינפלציה לשיחות המסדרון שלכם?

• שטר הדולר בזימבבואה מחזיק בשיא המספר הגדול ביותר של אפסים שהוצגו (100,000,000,000,000,000). בשנת 2008 עלה כיכר לחם 1.6 טריליון דולר. מעניין כמה עלה לחם פרוס.
• בשנת 1920 התרחשה בגרמניה היפר אינפלציה שהובילה לתסיסה חברתית (והאשמה של היהודים בגרימה לכך. לא צריך להזכיר מה קרה כמה שנים אחר כך). כוח הקנייה ירד כל כך שהמארק הגרמני הפך לזול יותר מעצי הסקה. ברמה שהדליקו שטרות לפני עצים בשביל להתחמם.
• גם בזהב הייתה אינפלציה כאשר התחילו לדלל אותו עם מתכות זולות יותר (כסף ונחושת) על מנת להגדיל את היצע המטבעות. מי אמר הדפסות כספים?

ההיסטוריה של הריבית בארץ

אוקיי, אז יתכן שבקרוב תהיה סיבה אמיתית להעלאת ריבית. למרות שכבר הרבה זמן הריבית נושקת ל-0 לא אומר שתמיד זה היה כך. הריבית נעה בין 10.3% באוגוסט 1989 ל-19.0% בפברואר 1990 ול-24.15% בנובמבר 1991. רק בספטמבר 1993 ירדה ריבית בנק ישראל לראשונה אל מתחת לעשרה אחוזים ונקבעה על 9.45%. באותן שנים, פקדה את ישראל אינפלציה שבשיאה הגיעה במחצית שנת 1985 ל-500%.

בשנת 1985 גבו הבנקים על המינוס בחשבונות הבנק ריבית שוק אפור של 771% לשנה, שמשמעותה הייתה שמי שנטל הלוואה של 100 שקל נדרש להחזיר לבנק בתום השנה 871 שקל! יא באבי.

הצלילה של הריבית החלה בעיצומו של משבר הסאב פריים. הנגיד דאז, פרופ' סטנלי פישר, היה הראשון בעולם שהבין את משמעות המשבר החמור וכך החל להפחית את הריבית במהירות מרמה של 4.25% בספטמבר 2008 ל-0.5% באפריל 2009. כך ייזכר סטנלי פישר כמי שרשם שיאים חדשים בכל הפחתת ריבית, בשבע הפחתות ריבית רצופות [קרדיט: חלק מהנתונים נלקחו מכתבה שפורסה בynet].

יהיה מעניין לעקוב ולראות מה יקרה בחודשים הקרובים.

את מחשבוני הריביות באתר אתם מכירים? ריבית הלוואה פשוטה ו-ריבית דה ריבית.