על המוח. וגם על סיבה ותוצאה

דברים לא תמיד כמו שהם נראים ולעתים התוצאות שאליהן אנו שואפים אינן מגיעות, אבל זה לא אומר שהן לא בדרך. צריך רק אמונה והתמדה.

התמדה שבסופה הארה

נתחיל בסיפור אישי. כשהשתחררתי מהצבא נכנס בי ג'וק שאומר שאני צריך ליצור מוזיקה. ככה זה כשאתה מגיע מהפריפריה לתל אביב. בהתחלה הכל רועש מסביב ולאט לאט הופכים להיות חלק מהרעש. אז קניתי גיטרה וספר לימוד ויצאתי לדרך. מי שעבר תהליך דומה יודע כמה כואב מפרק היד וקצות האצבעות, וכמה מתסכל לא להצליח לייצר מנגינה פשוטה. במשך שנה ויותר ניגנתי אקורדים בודדים שלא התחברו למשהו רציף שיכול להנעים את האוזן, ואז פתאום משום מקום הכל התחבר לנגינה של שירים שלמים ומנגינות. ככה זה בדרך כלל, אם לא התייאשתם מהעדר תוצאות ולא וויתרתם, תהיה לכם פתאום הארה.

המוח והאקראיות

המוח שלנו אינו בנוי לאקראיות או לאי-לינאריות אם נדייק במונחים. מקובל לחשוב שאם יש קשר סיבתי בין שני משתנים, הגדלה הדרגתית של משתנה אחד תביא תוצאות טובות יותר במשתנה השני. דוגמא: התחלתם לקרוא ספרים שנוגעים בכסף ופיננסים כחלק מההתפתחות האישית שלכם, אתם משקיעים בזה קצת בכל יום והלימוד שלכם עומד ביחס ישיר להשקעה בקריאה\האזנה לפודקאסטים\צפייה בערוצי יוטיוב רלוונטיים וכ', אבל אם תרגישו שאתם לא מתקדמים, רגשותיכם יביאו אתכם לאיבוד תקווה. אממה, המציאות כמעט לעולם לא מציגה התקדמות חיובית לינארית שיש בה לספק אותנו וזה המפתח לכל הצלחה. יש המון דרכים לא ליניאריות להצליח, אבל רוב האנשים פשוט יוותרו ויפסיקו באמצע. מי שלא מפסיק באמצע – יצליח!

הגמל והתמרים

ישנם כמה משלים פרדוקסלים מפורסמים המדגימים את בעיית חופש הרצון. באחד מהם מתואר גמל הניצב במרחק שווה בין שני מטעי תמרים. בשל המרחק השווה ביניהם הגמל אינו יכול להחליט לאן עדיף ללכת קודם, ומכיוון שאינו הולך לשום מקום, הוא נשאר במקומו ולבסוף מת מרעב. אם נדחוף את הגמל טיפה באקראיות לאחד ממטעי התמרים, הגמל יצא מהמבוי הסתום וינצל. ואנחנו? פשוט נמשיך לעשות ולהתמיד, גם אם צריך להטיל מטבע בשביל לקבל החלטה. מתישהו בהמשך, דברים יתחברו ויתגלו הארות. תולדה של עקביות ואקראיות גם לחסרי אמונה.