למה כל כך קשה לנו להשקיע לטווח רחוק?

נתחיל בשאלה. נפגשנו במקרה, אני שולף שטר של 200 שקל ומציע לכם אותו מיידית או אם תתאפקו קצת תוכלו לקבל 250 שקל בעוד חודש? מה תעדיפו? במחקרים התשובה די ברורה, ונגיע לזה בהמשך.

לבני האדם קשה להתייחס למשהו שעדיין לא קיים, כזה שאפשר רק לדמיין. קשה גם לגשר על המחשבות, הרגשות וסדרי העדיפויות הנוכחיים שלנו אל מול "האני העתידי" וזו אחת מהסיבות המרכזיות שמובילות לקושי בקבלת החלטות שיועילו לנו בעתיד.

מחקר במדעי המוח (פורסם בכתב העת "Nature Neuroscience" בשנת 2014) הראה שהמוח מעבד מידע על ההווה והעתיד בצורה שונה. המחקר השתמש בהדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI) כדי למדוד את פעילות המוח בזמן שהמשתתפים קיבלו החלטות לגבי תגמול מיידי ומעוכב, כלומר עתידי. התוצאות הראו כי אזורי מוח שונים הופעלו כאשר המשתתפים שקלו תגמול מיידי לעומת תגמול מושהה, דבר המצביע על כך שהמוח מעבד מידע על ההווה והעתיד בצורה שונה. ברמה כזו שאותו "אני עתידי" מרגיש כמו אדם זר לחלוטין. מפה הקושי, והנתק. לא פלא שרוב האנשים לא מצליחים לעשות מהלכים שייטיבו עמם בעתיד הרחוק ומסתפקים במקסום ההווה.

הטיית ההווה

תופעה "הטיית ההווה" מתייחסת לנטייה של אנשים לתת משקל רב יותר לתגמולים מיידיים ולהוזיל את ערך התגמולים שיתקבלו בעתיד. זה יכול להוביל אנשים לקבל החלטות שאינן לטובתם לטווח ארוך מכיוון שהם ממוקדים יותר בהווה. לדוגמה, ישנה סבירות גבוהה יותר למכור את השקעות כשהשוק יורד במידה וחשים חרדה או פחד, גם אם זה לא לטובתם לטווח ארוך. אנחנו רואים את זה כל פעם מחדש.

בחזרה לשאלה מעלה. ככל הנראה תעדיפו 200 שקל היום, למה? ככה. המחשבה הלא רציונלית הזאת נגרמת בגלל הטיית ההווה שבה אנחנו מעדיפים תגמול קטן יותר היום מאשר תגמול גדול יותר בעתיד מאחר והערך של התוצאה הצפויה בעתיד מופחת מאשר התוצאה בהווה.

והנה עוד שאלה. מה הייתם מעדיפים? 200 שקל עוד שנה או 220 שקל עוד שנה ושבועיים? פה תופתעו לשמוע, הבחירה תלך לסכום הגדול יותר. כי אם כבר מצפים מאתנו לחכות שנה אז מה זה עוד שנה ושבועיים. כשאין תגמול מיידי בהחלטה אנחנו יותר שקולים. אבל תכניסו קצת הווה לסיפור ותקבלו אובססיה לתגמול מיידי.

וזה לא נכון רק לכסף, מחקר שפורסם בכתב העת "Science" ב-2006 בחן את תפקידה של "הטיית ההווה" בהקשר של קבלת החלטות סביבתיות. למרות הנזק האפשרי לאיכות הסביבה אנשים נוטים לבחור במכונית במקום לנסוע בתחבורה ציבורית. ולא בדוק את זה בתחבורה הציבורית העצלה של מדינת ישראל. המחקר מצא כי הטיית ההווה עשויה להוות חסם לקבלת החלטות ידידותיות לסביבה.

כהנמן וטברסקי

דניאל כהנמן ועמוס טברסקי שזכו בפרס נובל לכלכלה למרות ששניהם בכלל הגיעו מתחום מדעי החברה ערערו את כל מה שהעולם הכיר בנוגע לפסיכולוגיה, כלכלה והחשיבה האנושית. בניסוי שפורסם בכתב העת "אקונומטריקה" ב-1979, ביקשו כהנמן וטברסקי מהמשתתפים לבחור בין אפשרות בטוחה, כמו קבלת 30 דולר בוודאות, לבין אפשרות מסוכנת, כמו סיכוי של 50% לקבל 60 דולר ו-50% סיכוי לא לקבל כלום. התוצאות הראו שאנשים נוטים להיות שונאי סיכונים כאשר ההפסד הפוטנציאלי הוא מיידי ולחפש סיכונים כאשר ההפסד הפוטנציאלי מתעכב. זוהי דוגמה לאופן שבו הטיית ההווה יכולה להשפיע על קבלת החלטות בסיכון.

בניסוי שפורסם בכתב עת מתחום הפסיכולוגיה ב-1982, ביקשו כהנמן וטברסקי מהמשתתפים לבחור בין שתי אפשרויות: קבלת פרס קטן יותר ומיידי או פרס גדול יותר שיתעכב קצת. התוצאות הראו שאנשים נוטים להעדיף תגמולים קטנים יותר אך מיידיים על פני תגמולים גדולים יותר שיגיעו רק מאוחר יותר, גם כאשר העיכוב הוא ימים ספורים בלבד. דוגמה נוספת לאופן שבו הטיית ההווה יכולה להשפיע על החלטות לגבי תגמול לטווח קצר כנגד הטווח הארוך.

משקיעים בזמן משבר

על פי כהנמן הסיבה שגורמת למשקיעים להפסיד כסף היא הנטייה הפשוטה מאוד מבחינה פסיכולוגית, שבה אנשים רוצים לברוח כשההפסד הולך וגובר. ואז זוהי החלטה "שקולה" והגיונית של למכור הכל ולצאת מהשוק. מהלך שחוזר על עצמו בכל פעם מחדש של למכור בזול ולקנות ביוקר. העצה הטובה ביותר של כהנמן בנושא, היא פשוט להתעלם מרעשים, לא לעקוב אחרי השוק. להשקיע ולשכוח מזה. זו הבחירה הנכונה ברוב המקרים.

לא מזמן קראתי שתקופת ההחזקה הממוצעת של מניות בארה"ב נמצאת במגמה תלולה כבר הרבה שנים. אם בשנות ה60 משקיעים החזיקו בממוצע מניות בין 8-10 שנים בשנים האחרונות הממוצע הצטמצם לשישה חודשים! "שחקני הקורונה" בטח הורידו את הממוצע דרמטית אבל המגמה ברורה. אחת הסיבות לירידה הזו היא המאמץ של משקיעים להשיג רווחים מהירים. אין סבלנות היום לכלום. נשמע מוכר?

אסטרטגיות גישור ל"אני העתידי"

ישנן מספר אסטרטגיות שיכולות לעזור לי ולכם להתחבר לעתיד ולקבל החלטות שיועילו לרווחה האישית, ולא רק, בטווח הארוך:

• דמיינו את עצמכם בעתיד: הקדישו זמן לדמיין את עצמכם בעתיד ווהעמיקו בחשיבה על איך חייכם עשויים להיות. זהו כלי מצויין שיכול לעזור להתחבר לאני העתידי ולקבל החלטות שמתאימות למטרות ארוכות הטווח שלכם.
• הגדרת יעדים ספציפיים, מדידים, ניתנים להשגה, רלוונטיים ומוגבלים בזמן (SMART): הגדרת יעדי SMART יכולה לעזור לך להתמקד במה שאתה רוצה להשיג בעתיד ולתכנן תוכנית להגיע לשם. עוד על המודל כאן
• יצירת תקציב ותוכנית פיננסית: תכנון ההוצאות אל מול ההכנסות וניתוב הפער ביניהם לחסכון והשקעות יכולים לעזור לקבל החלטות שיועילו לעתיד ויקדמו אותך להשיג יעדים פיננסיים.
• סביבה תומכת וייעוץ: להקיף את עצמנו באנשים שתומכים ביעדים ארוכי הטווח, שיכולים לשמש כעזר ושותפי מחוייבות, מתוך המשפחה ומחוצה לה עוזרים להישאר במסלול ולקבל החלטות שהן לטובתכם ארוכת הטווח.
• לשלב רוחניות: תשומת לב לרגע הנוכחי ומודעות למחשבות ולרגשות שלך יכולה לעזור לך לקבל החלטות רציונליות יותר ולהימנע מלהיות מושפע מדחפים קצרי טווח. תרגל מיינדפולנס, מדיטציה וכ' תורמים להסרת רעשים בהווה ולראייה יותר מפוקחת וצלולה לעתיד.

אז מה תעדיפו 200 שקל היום או 250 בעוד כמה שבועות?