ההיסטוריה של המשברים הפיננסיים

המגפה שפרצה בדצמבר 2019 בסין גרמה לתנודתיות חסרת תקדים בשוק המניות. תוך מספר חודשים קרסו מרבית השווקים ב-30% ויותר, פאניקה הייתה בכל עבר ולא רק בגלל הסיכון הבריאותי. הפד שפעל מהר עם הורדת ריבית והזרמת כספים בלתי נתפסת הביא לתיקון מהיר בשווקים ושיאים חדשים.

היו לא מעט משברים פיננסיים ב-100 השנים האחרונות. באופן פשטני, משבר או מיתון מוגדרים כלפחות שני רבעונים עוקבים של חוסר צמיחה (צמיחה שלילית אם נדייק). היה גם מיתון עמוק אחד בשנת 1929 ( The Great Depression) שנכון להיום נחשב כמשבר הגדול בכל הזמנים.

בואו נכיר כמה מהמשברים הבולטים שפקדו את ההיסטוריה:

השפעת הספרדית 1920 – 1921

לאחר מלחמת העולם השנייה מיליוני חיילים משוחררים חזרו לארה"ב, לצערם לא חיכתה להם משרה. בנוסף, באותה התקופה השתוללה מגפה, השפעת הספרדית שהרגה 675,000 בארה"ב וכ-50 מיליון בכל העולם. שני הגורמים הללו הביאו לירידה תלולה ברווחי חברות (75%). מדד הדאו ג'ונס החתך בחצי (47%). המגיפה נעלמה בעצמה לאחר כשנתיים. היציאה מהמיתון לקחה קצת יותר שנים.

המשבר הפיננסי הגדול 1929 – 1939

לאחר סיום המשבר הקודם, התחילה בארה"ב צמיחה כלכלית ושוק המניות עלה באחוזים דו ספרתיים בכל שנה למשך כמעט עשור. באותה עת ניתן היה ניתן לקחת הלוואות עם בטחונות קטנים מאוד ולהשקיע בשוק המניות. המהלך הזה הביא לעושרם של אנשים פרטיים ובנקים אבל גם יצר בועה. הבנק המרכזי של ארה"ב העלה את הריבית בשנים 1928 עד 1929 מ-3.5% ל-6.0%, מה שגרם לשוק המניות לרדת באופן מהיר לקראת סוף 1929. נחזור לנקודה שבה אנשים לקחו הלוואות והתמנפו (מינוף) ללא בטוחות, נוסיף לזה את הפד, שלא הזרים מספיק כספים לשוק והנה כדור שלג שהביא למעל עשירית מהבנקים לפשוט רגל וללקוחות לאבד את כספם. שוק המניות הגיע לתחתית ב-1932 לאחר ירידה של 89% מהשיא של 1929. האבטלה הייתה 25%, התוצר קרס ב55% והסחר העולמי צנח ב-65%.

חלק מהלקחים שנלקחו שם כוללים: הזרמת כספים באופן מהיר במשברים, הקטנת המינוף והגדלת יחס החוב של הבנקים ואנשים פרטיים. מה שלא מנע משברים נוספים בהמשך מאותן סיבות בדיוק.

משבר הנפט 1979 – 1982 

בשנת 1979 פרצה מהפיכה באיראן שהעלתה את הרפובליקה האיסלאמית לשלטון. כתוצאה מכך, תפוקת הנפט העולמית ירדה ומחירו התחיל לעלות. בשנת 1980 עיראק פלשה לאיראן (מי היה מאמין אה) ופרצה מלחמה בין שתי המדינות שהובילה להכפלת מחיר חבית נפט מ20 ל-40 דולר. והנה לכם משבר אנרגיה וסטגפלציה (שילוב של שיעור אינפלציה גבוה, צמיחה כלכלית מואטת ושיעורי אבטלה גבוהים). בארה"ב, שיעורי האינפלציה הגיעו ל-13.5% והאבטלה ל-10.8% בתחילת שנות השמונים. על מנת להילחם באינפלציה, הפד העלה את הריבית והיא הגיעה לשיא של 20% ב-1981 לעומת 11% ב-1979 ובנוסף הוא צמצם את הדפסת הכספים. מדיניות זו אמנם פגעה בצמיחת הכלכלה, אך היה חשוב יותר לפד להילחם באינפלציה הגואה. הריביות הגבוהות יצרו משבר גם במערכת הבנקאית ובמוסדות פיננסיים שגרמו לסגירה של חלקם.

בשנת 1982 הפד שינה את המדיניות המוניטרית והתחיל להוריד את הריבית עד לרמה של 8% תוך מספר חודשים. הדאו ג'ונס נפל בתקופה זו כ-30% והוא התאושש במהירות לאחר הורדת הריבית. ב-1983 נראו ניצנים של צמיחה ושיקום הכלכלה. מדינות דרום אמריקה נפגעו קשות ממשבר זה בגלל שהן היו חייבות דולרים שנלקחו בשנים קודמות לצורך פיתוח תעשייתי. הריביות הגבוהות בארה"ב גרמו לצניחה בערך המטבעות של מדינות אלו ובנוסף, תשלומי הריבית גדלו. קרן המטבע הבינלאומית בשיתוף עם ארה"ב נאלצו למחוק חלק מהחובות שיכלו להוביל לקריסה במדינות הללו.

בועת הדוט קום 2000 – 2002

לקראת סוף שנות ה-90 התחילה חגיגה ספקולטיבית הנוגעת לחברות הייטק, בעיקר כאלה עם זיקה לאינטרנט. המשבר קיבל את שמו מאתרי האינטרנט שם חברה, נקודה, com. חברות אינטרנט הונפקו כמו פטריות אחרי הגשם והיה שם מי שישלם עבור זה. משקיעים קנו מכל עבר וסחרו במניות ששווין צמח בעשרות ומאות אחוזים בזמן קצר. בשיאו, מדד הנאסדק הגיע ל-5,048 נקודות והוא נפל 78% ל-1,114 ב-2002. המשבר התעצם לאחר ההתקפה על ארה"ב ב-11 לספטמבר 2001 וקריסת מגדלי התאומים בניו-יורק. טיפול מהיר של הפד שסיפק נזילות (הדפסת כספים), הביא לשיעור אבטלה יחסית נמוך (6%) והמערכת הפיננסית נשארה יציבה. מה שאי אפשר לומר על חלק מחברות ההייטק שפשטו רגל.

סאב-פריים 2009-2007

משהו די אקטואלי לזמננו, אי מניח שרוב הקוראים בבלוג חוו זאת על בשרם במידה כזו או אחרת. מדובר במשבר המשכנתאות שבו ניתנו הלוואות מנופחות לעיתים ב100% מימון ויותר לרכישת נדל"ן. היה סיפור מפורסם שלקוח לקח הלוואה על שם הכלב שלו בלי שום בדיקה. זו הרמה של הביזיון שהלך שם. אז שכלבים קונים נדל"ן מתפתחת בועת נדל"ן שקרסה ב-2008. הקריסה הובילה לפשיטות רגל וקשיים פיננסיים גדולים. חברת ליהמן ברדרס ובנקים נוספים פשטו את הרגל (חלקם חולצו על ידי הפד בהמשך). האבטלה עלתה ל-10%, התוצר ירד ב-8% והדאו ג'ונס ירד 43%. הפד הוריד את הריבית לאזור האפס והשתמש בכלי שהספקנו להכיר מהמשברים הקודמים – הדפסת כספים והזרמתם לשוק . מדיניות זו הצליחה ושוק המניות חזר לעלות ברבעון השני של 2009, פחות או יותר עד לימינו עם שיאים חדשים בכל נכס פיננסי.

מגיפת הקורונה 2020 – ?

המגפה שפרצה בדצמבר 2019 גרמה עד כה למשבר עולמי ותנודתיות חסרת תקדים בשוק המניות. תוך מספר חודשים הדאו ג'ונס ירד 38%, תיקן את רוב תוך זמן קצר. הנאסדק והסנופי קבעו שיאים חדשים. הפד הוריד את הריבית שוב לאפס לאחר שהיתה מגמת עליה בשנים האחרונות, הזרים נזילות חסרת תקדים (ועדיין מזרים) בואכה הגל הרביעי.

האם אנחנו בדרך למשבר ולמיתון כמו שראינו בעבר? מאחל לכולם בריאות.