חוק ה-1% “צבירת הרווחים השוליים”
מאי 19, 2021סין – משבר המים (חלק ב')
מאי 31, 2021ההנחה הרווחת גורסת שברגע שרשתות המסחר והאספקה באסיה ישתלבו אחת בשנייה ויוכלו לספק סחורה שמבוססת על תוצרת מקומית מרכז הכובד העולמי יעבור למזרח. עלייתה של סין ככלכלה מובילה בעולם ואולי אף כזו שתחליף את ארה"ב נכנסה לתודעה הציבורית. אם במאה הקודמת היתה זו אמריקה שנתנה את הטון הכלכלי בעולם, ומאה שנים לפניה היתה זו אירופה, המאה נוכחית אמורה להיות של אסיה וסין בראשה. האמנם?
בסדרת במאמרים הבאה נסקור כמה היבטים ומגמות שיראו שכנראה מעצמת העל הבאה לא תהיה סין.
דמוגרפיה
זה הזוי לכתוב את זה אבל בקרוב ייגמרו לסין האנשים. כן, האוכלוסייה שלה עדיין תישאר הגדולה בעולם אבל החלק היצרני שמניע את הכלכלה הולך וקטן ולא יהיה מי שישמור על קצב היצרנות.
באופן הגיוני מה שמשפיע על אומה היא גודל האוכלוסייה שמתחלקת בשיעור דומה של קשישים, תינוקות, סטודנטים רופאים ושיפוצניקים (או מקצועות דומים) אבל בפועל ישנו פרמטר אחד מדויק להפליא שמודד את התרומה למדינה והוא גיל. ישנם מודלים כלכליים ובראשם "פירמידת האוכלוסייה" שמחלקת את המדינה לקבוצות גיל:
- גיל הזהב – גילאי 65+. פנסיונרים וגמלאים שחיים על חסכונות העבר ותמלוגי המדינה. ההוצאות שלהם נמוכות יחסית, הם שונאי סיכון וההשפעה שלהם על הכלכלה מזערית.
- היצרנים – גילאי 30-60. החבר'ה שמניעים את הכלכלה. זוהי התקופה שקורעים את התחת, מגיעים לשיא הפוטנציאל מבחינת קריירה והשתכרות. גם בדרך כלל מקימים משפחה כך שיש הרבה על מה לבזבז. מעגל קסם כזה של הכנסות והוצאות. קצת השקעות, קצת חופשות יקרות ובזבוזים.
- הלווים – גילאי 18-30. בעיקר חיילים משוחררים וסטודנטים. כאלה שבטיול הגדול או שסתם מחפשים את עצמם. הרבה הלוואות ברקע והתיישרות לחיים האמיתיים.
- מכונות הכסף – גילאי 0-18. תינוקות וילדים. מלא אהבה ורגש אבל חסרי תועלת מבחינה כלכלית. אין מה לעשות מחקרים מראים שלגדל ילד עולה מיליון שקל בערך. מי אני שאתווכח.
מגניב. הגדרנו את הקבוצות, וזה היה חשוב כדי להבין מדוע גודלה היחסי של כל קבוצה באוכלוסייה קריטי לעתידה הכלכלי של מדינה. חוסר איזון בקבוצה מסוימת יכול להוביל לבעיה או לתועלת. בואו ניקח דוגמא קיצונית שבה 60% מהאוכלוסייה הם מקבוצת היצרנים. זה מן הסתם יוביל לשגשוג כלכלי לכמה עשרות שנים אבל מה יקרה ברגע שיגיעו לגיל פרישה? בדיוק ההיפך שבו קופת המדינה מתרוקנת ומביאה לקריסה כלכלית וחברתית.
חוזרים לסין
בארבעים השנים האחרונות סין נהנתה משגשוג וצמיחה אדירה ומשם המקור לאופטימיות ולהערכה שהיא תהפוך למעצמת העל הבאה. האמת היא שאם הכוח היצרני שהוביל אותה בעשרות השנים האחרונות ימשיך באותו הקצב זה יקרה אבל נראה שכוח העבודה הנוכחי עומד להיכנע לביולוגיה. הזדקנות, כמו בכל מקום אחר בעולם. דמוגרפים מבינים שזה היה מצב זמני שהולך להשתנות כי הדור הבא (מכונות הכסף – תינוקות) קטן באופן דרמטי מכוח היצרנות שסין הורגלה אליו. מחזור גיל העבודה בסין צמח מ58% בשנת 1978 ל74% בשנת 2010. אבל בתוך פחות מעשרים שנים האו"ם צופה שהמספר הזה יחזור לקטון לאחוזים של שנת 78. וכשזה יקרה בסין יהיו כפול קשישים מילדים מתחת לגיל 15. יותר מזה, עד סוף המאה הצפי הוא שאוכלוסיית סין תקטן בחצי.
אז שילדו יותר ילדים!
בטח שאלתם את עצמכם, כמוני, אז למה המדינה לא דואגת לדור הבא על ידי קידום של ילודה? תראו. ראשית, הנזק הגדול כבר נגרם. גם אם יחייבו כל משפחה ללדת ילד נוסף התרומה הכלכלית האמיתית שלו תהיה רק בעוד 20 שנה (קבוצות גיל וכ'). דבר נוסף שכדאי לזכור שמעט תינוקות היום זה מעט יותר תינוקות בהמשך במעבר בין קבוצות הגיל.
החבר'ה היותר מבוגרים בקבוצה וגם כאלה שמתעניינים בסין בטח זוכרים את מדיניות הילד היחיד בסין (תוכנית שהוכרזה בשנת 1979, שנועדה להתמודד עם החשש מפיצוץ אוכלוסין במדינה שבכל מקרה הייתה בעלת אוכלוסייה הגדולה בעולם, ב-15 בנובמבר 2013 החליטה ממשלת סין להקל על מגבלות הילודה בסין. במסגרת הרפורמה איפשרה סין ללדת שני ילדים במקום אחד). אחת הסיבות מן הסתם היא בדיוק הבעיה שנוצרה סביב העניין הדמוגרפי. לכו עכשיו תנסו לשנות תרבות של ילד אחד, ומורכבות של הורות ועוד דברים שלא קשורים לכלכלה. מורכב.
קצת אופטימיות
שפכנו פה הרבה מלח על הפצע הדמוגרפי. בואו נכניס קצת הוגנות ואופטימיות. בתור התחלה האוכלוסייה הופכת ונהיית יותר משכילה ויעילה, כך שעקרונית פחות עובדים יוכלו לייצר את אתה תרומה כלכלית. נכניס תהליכי רובוטיקה ואוטומציות והנה, כבר לא צריך אוכלוסייה מאוד חזקה למלא מגוון תפקידים. ויש גם עוד דברים שאני לא חושב עליהם ואולי נקבל מכם בתגובות.-תראו זה לא שסין פתאום תהפוך לסוריה או מקסיקו. היא עדיין תהיה אחת המדינות הגדולות והחזקות בעולם, גם כלכלית. מה שכן היא אולי לא תגשים את מה שחזו לה כמעצמת על. כזו שתחליף את ארצות הברית.
וזה לא הסוף, יהיו פה עוד כמה חלקים בהמשך שנוגעים למשבר דיור בסין וגם למשבר מים. סופר מעניין. הכל בהשראת ערוץ יוטיוב שמצאתי ונקרא PolyMatter, וויקיפדיה והרבה גוגל. תהינו מהפירות.
2 Comments
האם יש התייחסות לכך שכח האדם הדרוש לשם ייצור קטן והולך ?
כדי שמדינה תשאר איתנה היא צריכה הכנסה, או תל"ג מתאים.
סין עושה זאת בגדול כבר מעל לעשור, כאשר היא משקיעה "בחוץ" ומייצרת מקורות הכנסה נוספים – במיוחד ביבשת אפריקה.
אם נחשוב על זה לעומק – נראה שהאפריקאים הצעירים עובדים עבןר סין…
נוסיף על כך את עניין היחסיות של איינשטיין – מה קורה אצל המתחרה העיקרית (ארה"ב) הרי גם היא "מזדקנת".
פרט להודו, לא הייתי מוצא מתחרות נובפות, ובהודו יזנה בעיה שונה – תרבותית.
…ואני מתכוון מבחינת תרבות עבודה.
לסיכום, לא מוצא מדינה אחרת וחושב שסין כבר לקחה את הבכורה, במיוחד אם נוסיף את החוב האמריקאי לסין 🙂
תודה רובי,
אתה מעלה נקודות טובות. אין ספק שסין תמשיך להוות כלכלה משמעותית בעולם אבל אי אפשר להתעלם מהמשברים והמכשולים שיהיו עליה לעבור. כתבתי כבר על משבר המים ויש שם משבר דיור ועוד כמה אתגרים שאתאר במאמרים הקרובים.
חלק מהייצור של מדינות המערב נעשה בידי הודו, ווייטנאם ואחרות. לא שהן ידיחו את סין אבל יש תחליפים. נדבר שוב בסיום סדרת המאמרים.