נפילתו של ריק גרין

את ברקשייר האת'ווי כולם מכירים. ומן הסתם גם את וורן באפט ויד ימינו צ'רלי מונגר. שני מיליארדרים ששמם הולך לפניהם בקליקה של המשקיעים הגדולים בכל הזמנים. מה שהרבה אנשים לא יודעים הוא שהיה לברקשייר האת'ווי שותף נוסף בתחילת הדרך. משקיע על נוסף בשם ריק גרין.

מי היה ריק גרין?

ריק גרין היה אדם אינטליגנטי ומשקיע מחונן שהשיג תשואה שנתית ממוצעת של 32% במשך 19 שנים רצופות בקרן שניהל Pacific Partners. בשנות ה-70 חבר למונגר ובאפט כדי לרכוש ולהשתלט על חברה בשם Blue Chip Stamps.

Blue Chip Stamps הייתה חברה קטנה שהנפיקה בולים וקופונים שהיה ניתן לממש כנגד סחורות מסוגים שונים. לאחר רכישת Blue Chip Stamps, השתמשה החבורה במזומן שנצבר בקופת החברה לממן רכישות אחרות. אחת הרכישות המשמעותיות הייתה See's Candy ב-1972 תמורת 25 מיליון דולר.

אבל לא זו הפואנטה בסיפור. מגיעים לשם.

נפילתו של ריק גרין

גרין השיג תשואות גבוהות על ידי שימוש במינוף אגרסיבי. אך בעת הנפילות בשווקים בשנת 73-74 הפסיד מעל ל-70% מההון המושקע, דבר אשר אילץ את החברות המלוות לדרוש כסף עבור בטחונות למינוף הגדול. הדרך היחידה שלו לעשות זאת היתה באמצעות מכירת מניות ברקשייר. למי? לשותפיו באפט ומונגר.

אגב, גרין התאושש במהירות בשנים שלאחר מכן אבל די נעלם מהמפה. מלבד ההפסדים הכספיים, נראה שהשימוש האגרסיבי במינוף ערער את האמונה והאמון של באפט ומונגר.

בשנת 2008, מוניש פאבראי אשר זכה בארוחת הצהריים המפורסמת עם באפט (650,000 אלף דולר של ארוחה) שאל מה קרה לריק גרין. והנה תמליל השיחה כפי שסיפר מוניש לעיתונות:

"פגשתי את ריק לאחרונה, אבל הוא נעלם מהמפה, אז שאלתי את וורן, האם אתה בקשר עם ריק, מה קרה לו? וורן אמר, כן, אנחנו בקשר טוב. והוסיף, צ'רלי ואני תמיד ידענו שיהיה עשיר להפליא, אך אנחנו מצידנו לא מיהרנו להתעשר. ריק היה חכם בדיוק כמונו, אבל הוא מיהר. במשבר 73', 74', ריק היה מונף בהלוואות, ושוק ההון ירד ב-70% בשנתיים הללו, כך שהוא קיבל קריאות מרג'ין ונאלץ למכור את מניות ברקשייר שלו לוורן. באותם זמנים שווי המניות היה רק 40$ ולא היתה ברירה לריק אלא למכור ב40$ למניה."

בעוד ששימוש במינוף יכול לקדם אתכם להגדלת ההון במהירות יחסית בהזדמנויות שונות, ישנו סיכון גדול לאבד הרבה כסף ולהיעלם. גרין אמנם נעלם מקדמת הבמה אבל עדיין הצליח להתעשת ולהשיג תשואות נאות בשנים שלאחר מכן אבל רוב האנשים שפועלים כך לא. ומה נאמר על חבר'ה צעירים שלא מעריכים נכון את הסיכון, כאלה שאף פעם לא חוו משבר אמיתי. אולי הסיפור של גרין יעודד אותם לחשוב מחדש.

הרשת מלאה באנשים "שמתעשרים" ללא מאמץ. ולנו שמסתכלים מבחוץ יש חוסר סבלנות בכדי להדביק את הפער. חלק עושים זאת על ידי שימוש במינופים, בחוסר פיזור מתאים ובהגברת הסיכון עבור תשואות גבוהות. לחמדנות וחוסר סבלנות יש מחיר.

נסיים בציטוט של באפט, "אדם שמוציא פחות ממה שהוא מרוויח, ומשקיע את הפער במשך כל החיים, לא יכול שלא להתעשר אם יש לו סבלנות".