איפה כדאי לחסוך בכל חודש?
יולי 18, 2021
כולם יהפכו למשקיעים
אוגוסט 12, 2021
"שגשוג לא הגיוני הוא הבסיס הפסיכולוגי של בועה ספקולטיבית", כתב הכלכלן רוברט שילר בספרו "שגשוג לא רציונלי" משנת 2000 . להגדרתו בועה היא מצב שבו ידיעות על עליות מחירים מדרבנות התלהבות משקיעים, שמתפשטות על ידי זיהום פסיכולוגי מאדם לאדם, תוך כדי הגברת הסברים רציונליים להצדקת עליות המחירים, ומשם לנהירה גדולה יותר של משקיעים וכסף.
בועה כלכלית (או בועה פיננסית), היא מצב שבו הערך הכספי של נכסים מסוגים שונים גבוה יותר משווים הראלי. ובמצב שכזה יגיע היום שהנכסים יחזרו לשווים האמיתי, חלק בקריסה מהירה שתגרור הפסדים מהירים וכואבים וחלק בירידה מתונה יותר בהתאם לפסיכולוגיות השוק שמשחקת לשני הצדדים.
ארבע קטגוריות לבועות כלכליות:
- בועות בשוק ההון – אולי אחת מהכותרות המדוברות ביותר בזמננו. בטח לאחר מעל עשור של עליות וקורונה אחת שגרמה לבהלה לכמה שבועות ומשם תדלקה שיאים חדשים. מניות וסקטורים של חברות שמחירן עולה באופן חד ומהיר. חברות הפסדיות שמנפיקות בסכומי עתק, חברות שנאחזות בחלום ללא מודל עסקי ברור ועוד. דוגמה לכך נצפתה בשנות התשעים המאוחרות כאשר חברות מבוססות אינטרנט הובילו בסופו של דבר לבועת הדוט קום.
- בועות שווקים אלטרנטיביים – כל נכס מחוץ לשוק ההון. נדל"ן הוא דוגמה קלאסית. מטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין ודומיו, עשויים גם להיכנס לקטגוריה זו.
- בועות אשראי – אחת הרעות של התנהלות פיננסית היא שימוש באשראי והלוואות לצרכנות. זה מתחיל במשקי בית ומגיע לאגרות חוב של חברות קונצרניות וממשלות. וכן, גם משכנתאות. עלייה מתמשכת בחוב שמתבסס על בטחונות רעועים יכול להוביל לחדלות פירעון וקריסה. אני זוכר טוב את בועת האשראי/נדל"ן סאב פריים.
- בועת סחורות – עליות מחירים חדות של סחורות ומשאבים ראליים – כמו זהב, נפט, מתכות כבדות או גידולים חקלאיים. לדוגמא, לאחר בועת הסאב פריים עלה מדד הסחורות ב45%, עליה לא פרופורציונאלית לשוויו האמיתי.
בועות הן חלק ממחזור כלכלי. הכלכלן היהודי אמריקאי, היימן מינסקי, שנודע בשל מחקריו בנושא מחזוריות הכלכלה בכלל בשווקי ההון בפרט היה אחד מחלוצי הכלכלנים להסביר את אופי הבועות והשפעתן על כלכלות. והוא גם ציין חמישי דפוסים של יצירת בועות.
חמישה דפוסים להתפתחות בועה
- התקה (displacement) – התקה מתרחשת כאשר משקיעים מתאהבים בפרדיגמה חדשה. לדוגמא, ריבית נמוכה מבחינה היסטורית שמלווה אותנו כבר המון זמן וזורעת את הזרעים לבועות נדל"ן (ולא רק). אף אחד לא יודע עד מתי הריביות הנמוכות הללו ילוו אותנו ואף אחד גם לא יודע מתי מחירי הדיור יעצרו. ההיסטוריה תדע לספר זאת בדיעבד.
- שגשוג – המחירים עולים לאט ובעקבות ההתקה, אך לאחר מכן תופסים תאוצה ככל שיותר ויותר "שחקנים" נכנסים לשוק, מה שמוביל לדפוס "בועתי". בשלב זה הנכס המדובר מושך סיקור תקשורתי נרחב. ישנה תחושת פחד מהחמצה של מה שנדמה כהזדמנות של פעם בחיים, ספקולציות רבות עולות לאוויר, מה שמושך משקיעים, סוחרים ואנשים לא מיומנים פנימה לחגיגה.
- אופוריה – במהלך דפוס זה, רוח משלהבת את האש, כאשר מחירי הנכסים מרקיעים לשחקים. הערכות השווי מגיעות לרמות קיצוניות ונוצרים מדדי הערכת שווי חדשים ותיאוריות שיצדיקו את העליות הבלתי פוסקות. ממש התיאוריה הקלאסית של ה"שוטה הגדול יותר" (בהרחבה בהמשך). הרעיון שלא משנה לאן המחירים יגיעו, תמיד יהיה שוק של קונים שמוכנים לשלם יותר. לדוגמא, בשיא בועת הנדל"ן היפנית בשנת 1989 נמכרו שטחי מסחר (משרדים) בטוקיו במחיר של 139,000 דולר למ"ר. באופן דומה, בשיאה של בועת הדוט קום הערך המצרפי של מניות הטכנולוגיה בנאסדק היה גבוה יותר מהתוצר של מרבית מדינות העולם.
- מימוש רווחים – בשלב זה, הכסף החכם, זה של המשקיעים המיומנים מתחיל לזהות את סימני האזהרה לפיו הבועה עומדת בנקודה קריטית ומתחיל לממש עמדות ולקחת רווחים. אמנם, הערכת הזמן המדויקת שבה תחל הקריסה בלתי אפשרית לחיזוי אך צעדים לצמצום המכה שתבוא או גידור כנגד תנודות כאלה ואחרות יכולות להיות משמעותיות בהגנה על כספי השקעה. ישנו סיפור מוכר על בנק צרפתי שעצר פעילות עם כמה קרנות השקעה בעלות חשיפה משמעותית למשכנתאות סאב-פריים בארה"ב מכיוון שהוא לא יכול היה להעריך את אחזקותיהן. מהלך תמוה בזמנו כי לזמן קצר המשכנתאות המשיכו לספק תשואות גבוהות אך זמן לא רב מההחלטה החלה קריסת בועת הסאב פריים וכולנו יודעים את ההיסטוריה. בדיעבד הבנק קיבל החלטה נכונה, ואירוע מינורי יחסית שזה הוא תמרור אזהרה לתקופות סוערות שיבואו.
- פאניקה – נדרשת רק סיכה קטנה או אירוע שלעתים יחשב מינורי כדי לפוצץ בועה. בשלב הפאניקה, מחירי הנכסים קורסים ויורדים באותה מהירות שהם עלו. משקיעים מיומנים וספקולנטים, המתמודדים עם פסיכולוגית השוק אשר שקועים באחזקותיהם, רוצים כעת למכור בכל מחיר. כאשר ההיצע מכריע את הביקוש, מחירי הנכסים יורדים בחדות. אחת הדוגמאות המובהקות ביותר לפאניקה עולמית בשווקים הפיננסיים התרחשה ב-2008, בימים שבהם שליהמן ברדרס הכריזו על פשיטת רגל ו-AIG כמעט קרסו. מדד S&P 500 צלל באותו חודש 17%, באחד החודשים הגרועים אי פעם.
תיאוריית ה"שוטה הגדול יותר"
התיאוריה גורסת כי המחירים עולים כאשר לנכסים או מניות אשר יקרים בכל מקרה יש קונים שמוכנים לשלם מחיר יקר יותר. פשוט. כניסתם של משקיעים לא מקצועיים לשוק ההון או הנדל"ן בכדי לעשות סיבוב מהיר, ובתקווה שימצאו במהירות קונה (ה"שוטה הגדול היותר") שירכוש את הנכס במחיר גבוה יותר מהם. זהו אחד הסממנים הכי גדולים לעתות בועה. מצד שני, כמה אנשים בארץ התעשרו מנדל"ן כאשר רבים ישבו על הגדר וקראו בקול "לא קונים דירה במחירי בועה"? מאחל לכולנו לא להיות שוטים. לא ברכישת נכס פיננסי במחיר היקר ביותר ולא בתזמון השוק.
נראה שאנחנו בתקופה שוברת שיאים בכל נכס פיננסי קיים. שווקי ההון בשיאים חדשים, הנדל"ן בטירוף ופראייר מי שלא קונה דירה. גובה משכנתא ממוצעות מתקרב למיליון ש"ח עם שיאים שנשברים בכל חודש, האשראי הצרכני במגמת עלייה, הסחורות עולות בקצב שלא נראה זמן רב והיד עוד נטויה. רואים את זה במספר רב של מדינות.
כן, ישנם הסברים לחלק מהמגמות והעליות שאנחנו רואים (ביקוש כבוש, כסף זול, וואטאבר). כאחד שמושקע ומתכוון להמשיך להשקיע בכל האפיקים שצוינו פה אני שואל את עצמי, האם כדאי לנקוט במשנה זהירות כרגע ולפספס תשואה פוטנציאלית נוספת אבל אולי להגן על עצמי מפני קריסה שתעניש את החמדנות שלי? האם זה הזמן להיות ממונף פחות, להחזיק יותר מזומן ולהמתין לאותו אירוע מינורי שיהווה ברבור שחור? שאלות טובות שאצטרך להכריע עבורן בתקופה הקרובה. תקופה מעניינת.
