צעדים ראשונים לחופש כלכלי

בואו נודה על האמת, רוב האנשים לא יגיעו לחופש כלכלי במהלך חייהם אבל לכוון לירח אף פעם לא הזיק לאף אחד גם אם לא יפלו בין הכוכבים. חופש כלכלי מתבסס על הכנסות פסיביות, כאלה שלא תלויות בזמן האישי שלנו. ומן הסתם, כל הכנסה פסיבית מקורה בהרבה פעולות אקטיביות ושם צריכים להתמקד רוב המאמצים. בטח בתחילת הדרך.

כשמדברים על הכנסה אקטיבית מדברים על מכירת הזמן, השרירים, והראש עבור כסף. מה שמוכר כשכר עבודה, ועל זה מוסיפים חיסכון או השקעה, תלוי במידת הידע והבשלות. ישנן שתי אסכולות מרכזיות, אלא שמצמצמים את ההוצאות למינימום וחוסכים כל מה שאפשר ואחרים שהפוקוס שלהם הוא להרוויח כמה שיותר על ידי שדרוג יכולות וידע והפעלת ערוצי הכנסה נוספים. בפועל, כולם צריכים לעשות את שניהם.

מסגפנות וקיצוץ בהוצאות נראה תוצאות מיידיות אבל המשחק הזה הוא לטווח קצר כי מגיעים לרצפה מהר יחסית. עד כמה אפשר לאכול לוף ונודלס מקופסאות. בעוד להרוויח יותר הוא לרוב משחק לטווח ארוך, שהאסטרטגיה שלו תשמש בהמשך לבניית מקורות הכנסה פסיבית.

קודם עושים אחר כך חושבים

אני מכיר יותר מדי אנשים שלא יודעים מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים אז הפתרון שלהם הוא לא לעשות כלום עד שיגיע הרגע, הניצוץ, הקסם. אבל הזמן לא מחכה לאף אחד וגרגרי החול נוחתים לקרקע אחד אחרי השני בקצב קבוע ואחיד. קשה לחשוב על העתיד, בטח בגילאים יחסית צעירים. זה גם הוכח פסיכולוגית, אנשים לא מצליחים להזדהות עם מי שהם יהפכו להיות בעתיד הרחוק. מחקרים בנושא הראו שאותו אני עתידי מרגיש כמו אדם זר.

הטיפ שלי, תהיו עסוקים כל הזמן! בעבודה, בהתנדבות, בנטוורקינג. אין שום סיבה שחייל או חיילת משוחררים לא יחסכו 250 אלף שקל עד גיל 25. כלומר, יש המון סיבות אבל לא כאלה שימנעו את זה מכם בעלות של מאמץ קטן. המחיר יכול להיות בקיצור או דחיית טיול גדול, עבודה במשמרות בזמן לימודי תואר או להישאר בחדר עם הלונגים והבובות קרוב להורים עוד כמה שנים.

בפועל המתמטיקה פשוטה, 3 שנים מהשחרור יש פטור ממס הכנסה על לסכום של 8,460 (למין היפה קצת יותר), נוריד 3000 ש"ח עבור פינוקים ובילויים כי מגיע לכם על זה ששכבתם על החולות או בהיתם ביותר מדי מסכים ויש לכם 5 אלף להכפיל ב60 חודשים פלוס מענק שחרור, פלוס חסכון לכל ילד פלוס אולי כמה שקלים שחסכתם לפני ובזמן צבא. נשמע הגיוני? אשמח לשמוע תירוצים למה לא. אני בטוח שיש הרבה מהם. בפעם הבאה שאתם רואים פוסט של אנונימי צעיר עם 250 אלף בעובר ושב אל תרימו גבה, הוא היה עסוק בעשייה.

בתוך העשייה מחפשים יתרון יחסי

כל אדם ייחודי, לכל אדם יש ערך. בדרך כלל תהיו טובים היכן שהתשוקה שלכם נמצאת וגם אם לא, יתרון זה משהו שאפשר לייצר. אנחנו חיים בנקודת זמן מדהימה של שפע. עולם עמוס במידע וגישה למידע, בכמה לחיצות כפתור וכסף יחסית קטן אתם יכולים ללמוד כל תחום שמעניין אתכם, להעמיק בו עד אין סוף. המידע שאני צרכתי בילדותי היה מבוסס על ערוץ אחד בטלוויזיה, לילדים של היום יש מורה פרטי בשם גוגל. תמיד תמצאו משהו ללמוד בכדי שישרת אתכם בעבודה הנוכחית או להמשך הקריירה וגם בחיים בפרטיים (לצורך עסק צדדי).

זה הזמן שלכם להתנדב בעבודה, לבקש אחריות נוספת, להגיע לפני כולם ולצאת אחרונים. יש בזה ערך. והעולם מונע על ידי אותם נותני ערך. השמיעו את קולכם גם ללא שימוש במילים.

אל תוותרו על ההווה

אין פה משום המלצה לוותר על היום. תאמינו לי ש"המירוץ ליציאה ממירוץ העכברים" הרבה יותר תובעני מ"מירוץ העכברים". זה דורש ויתורים גדולים, משמעת עצמית ובילוי קבוע מחוץ לאזור הנוחות. אבל אפשר להגשים יעדים ומטרות גם מתוך אזור הנוחות, בצורה שיטתית של לחיות תחת האמצעים שלנו, לדאוג תמיד להכניס יותר ממה שמוציאים ואת ההפרש לחסוך ולהשקיע, וגם תכנית ארוכת טווח עם מטרות ביניים מתוך הבנה שאלו זרעי העתיד לא תזיק.

והנה כמה עצות מהאני העתידי שלכם:

• התחילו מוקדם – לחסוך בעיקר וגם להשקיע. עם כל סכום. תיהנו מהקסם של הריבית דריבית.
• בקשו עזרה – התייעצו עם מומחים. עבודה עם מתכנן פיננסי ליצירת תכנית פיננסית רב שנתית והוליסטית מביאה יתרונות גדולים, שכוללים מחויבות, משמעת מוגברת לחיסכון והשקעות וצמצום פחדים וחששות.
• תהנו – כסף זה בסך הכל כלי. כלי לשליטה על הזמן שלכם – הדבר היחיד שאי אפשר להחזיר או לייצר עוד ממנו.

לחסוך, להשקיע, ולמצוא את ההגדרה המתאימה לחופש כלכלי

מהו ההבדל המשמעותי בין חסכון להשקעה? הסיכון! למרות שהשקעות בונות הון, חלקן מסוכנות והפסדיות. וגם חיסכון שעל פניו ממתין בסיכון נמוך יכול להיות הפסדי (אינפלציה ושחיקת ערך הכסף). ועדיין, עבור הבטחת העתיד הפיננסי שלנו נצטרך להשתמש בשני המנגנונים האלה. בעצימות שונה בהתאם לשלב בחיים והיעדים הרצויים.

אנשים זורקים לאוויר "חופש כלכלי" אבל כששואלים אותם מה זה אומר בפועל הם מתפתלים. מה שמזכיר לי סיפור נחמד.

סיפור על דייג שישב על שפת הנהר, נהנה מבירה ובריזה בסוף יום חמים כשכפות רגליו מתקררות במים הצלולים. הדייג התפרנס מהדייג, והדגים שנתפסו נמכרו למחרת בשוק העירוני. יום אחד הגיעו שני חבר'ה נלהבים לדייג המוכשר והציעו לו להוסיף עוד כמה חכות בסביבתו. ערוצי הכנסה נוספים הם קראו לזה, סיכוי לתפוס יותר דגים. הגיוני. שאל הדייג בתמימות "ואז מה?". ואז תוכל להרוויח יותר כסף ולקנות חכות יותר משוכללות וגם פיתיונות שימשכו דגים יותר אטרקטיביים, ענו החברים. הדייג שוב ענה בתמימות "ואז מה?". ואז תוכל לקנות סירה קטנה ולצאת לדוג במעלה הנהר ששם ידוע שיש דגים במשקל רב יותר. הדייג הרים את הגבות אבל נראה מתעניין ושאל שוב "ואז מה?". התלהבו החברים, והסבירו לו שלאחר מכן אם יתמיד וידוג יותר יוכל לקנות כמה סירות ולהגדיל את העסק! יוכל לגייס עובדים ולהשתדרג באנייה שתצא לים הפתוח וכך יגדל וישגשג. הדייג שלא זלזל בשאיפות הגדולות של שני היזמים שאל שוב בתמימות "ואז מה?" ענו לו החברים מבלי להשתהות יותר מדי "ואז תוכל לשבת בשקט ולדוג עם בירה קרה בזמן השקיעה".

והנה ההגדרה שלי לחופש כלכלי שמבוססת על משהו דומה שאמר אחד היוצרים הגדולים של דורנו, בוב דילן. "חופש כלכלי זה לקום בבוקר בשמחה וללכת לישון ללא דאגות ובין לבין להינות ממה שאנחנו עושים". תשאפו לזה ותהיו חופשיים.