קרן העושר הישראלית

קרן העושר היא קרן עבורנו, אזרחי ישראל, ומטרתה לנהל את הכנסות מדינת ישראל מהיטלים ורווחים המופקים ממשאבי טבע (גז ונפט בעיקר אבל גם אשלגן). היטל ששינסקי אם תרצו להרחיב באופן עצמאי.

הקרן הוקמה בהתאם לחוק קרן לאזרחי ישראל, ב-2014 ואחד הטריגרים שלה לבניית תיק השקעות ויציאה לדרך היתה צבירת מיליארד ש"ח. מה שקרה לפני כמה חודשים (ב-1 ביוני השנה הצטברו בקרן 1.140). מטרות הקרן היא לדאוג לישראל העתידית כאשר טווח ההשקעה מדבר על 40 שנים. בדרך לשם יוכלו למשוך 3.5% בכל שנה. כספים שיתווספו לתקציב המדינה וישמשו עבור מטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות.

התמהיל והרציונל של תיק השקעות

על פי יו"ר ועדת ההשקעות ההחלטה להשקיע לטווח ארוך היא עבור הקטנת הסיכון ובכדי להימנע מתשואות שליליות בטווח הקצר. גם שם מכירים את כוח הריבית דה ריבית וחשיבות הזמן בהשקעות. הרכב תיק ההשקעות יופנה לחו"ל ויתבסס על מיקס של מטבעות זרים על בסיס תעודות סל בפיזור רחב בשווקים המפותחים של ארה"ב ואירופה. ישנה עדיפות להשקעה במניות לעומת אג"חים, טרם נקבע היחס המדויק אך הכיוון הוא 60/40 .

בכדי להפחית סיכון בתנודתיות הנוכחית בשווקים יבוצע מיצוע, כך שרכישת המניות והאג"חים יבוצעו במנות שבועיות, כ-16 השקעות של כ-70 מיליון ₪ כל אחת. 3.5% מהכסף שיועבר עפ"י החוק לתקציב המדינה, יושקעו בהשקעה של מינימום סיכון, כנראה בקרן כספית כלשהי או אג"ח צמוד קצר.

נכסי הקרן ינוהלו באמצעות מחלקת ניהול שתוקם לעניין זה בבנק ישראל, בראשות שר האוצר. לפי בקשת הממשלה, רשאית הכנסת לאשר, ברוב של שבעים חברי הכנסת, מתן הלוואה מנכסי הקרן לאוצר המדינה, לשם טיפול באירוע חריג, לרבות אירוע סביבתי, שהוא בעל השפעה שלילית חריגה, במשכה או בעוצמתה, על כלכלת ישראל.

כמה זה בשקלים?

הנתח של ישראל ברזרבות הגז העולמיות הוא רק 0.4% כאשר רוסיה ואירן מובילות בתחום, אבל בסביבה של מלחמה וסנקציות. החצי אחוז הזה משמעותי עם הסכמים עתידיים אל מול שכנינו אוהבי החומוס וידידנו באירופה. התקבול השנתי ממיסים ורווחים אמור להיות איפשהו בין 1-2 מיליארד שקל, בהתאם לתנודתיות מחיר הגז והתנאים הכלכליים (פיתוח מאגרים, שער הדולר, היקף ביקוש מקומי ועולמי וייצוא בפועל, סביבה ביטחונית וכ').

בתרחיש האופטימי קרן העושר אמורה להכיל כ40 מיליארד דולר עד 2050. אחת מקרנות העושר המובילות בעולם היא קרן העושר הנורבגית שהחלה את פעילותה ב1990 בכדי להשקיע עודפי הכנסות מנפט. שוויה של הקרן היום הוא בערך 1.3 טריליון. לא רע למדינה עם 5.3 מיליון תושבים.

החשש מהמחלה ההולנדית

אחת מהסיבות להשקיע במטבע זר ולא בשקל המקומי היא ההשפעות השליליות כתוצאה מייסוף השקל. המחלה ההולנדית שהוזכרה לא פעם בהקשר של קרן העושר הישראלית היא מונח כלכלי המתאר הלימה שלילית שבין ניצול של אוצרות טבע לבין ירידה בייצור וביצוא של ענפי תעשייה מסוימים על רקע התחזקות המטבע המקומי.

ההכנסות מגז טבעי שהחלו לזרום לבנק הראשי ההולנדי הביאו להתחזקות הגילדן (המטבע המקומי) ומשם לירידה בתחרות בתעשיה המקומית, לירידה ביצוא ולגידול באבטלה.

תובנות מקרן העושר הישראלית

גם ועדת השקעות שמורכבת מטובי המוחות הפיננסים בסוף עושים את הדברים הפשוטים ביותר:

• מגדרים מראש טווח השקעה ארוך בכדי להנות מכוח הריבית דה ריבית.
• מגדירים את תמהיל תיק ההשקעות ומשלבים מניות עבור תשואה ואג"ח עבור הפחתת תנודתיות.
• את התמלוגים וההכנסות השוטפות משקיעים באופן שיטתי בכדי להגדיל את הקרן.
• ממצעים (חלוקה של סכום ההשקעה למנות קטנות יותר לאורך תקופה ולא כניסה בבת אחת) כי הפסיכולוגיה עובדת גם אצל גופים גדולים כנראה וגם כי אולי צמצום הפסד פוטנציאלי בתקופה מאוד תנודתית עושה להם שכל (למרות שמחקרי עבר הראו שכניסה לשוק בבת אחת תניב את התשואה המקסימלית).
• מתבססים על מחקר טריניטי (מחקר משנות ה-90 שמצא כי משיכה של 4% מתיק השקעות שבנוי מ50% מניות ו50% אג"ח בסבירות גבוהה יספיקו ל30 שנים ביותר מבלי לחסל את הקרן). קרן העושר קצת יותר הגנתית ומתבססת על 3.5%.
• דואגים לדור הבא – אין בעיה להנות מהחיים היום ואף מומלץ, אבל תנו בסיס טוב לצמיחה לילדים ולנכדים שלכם.